פרו אנה

פחות משבוע הצלחתי, ואז חזרתי לשגרה מעצבנת של אכילה נון-סטופ.

זה לא אומר שאני מפסיקה לנסות. אילת מתקרבת ואני נראית זוועה, ענקית, שמנה.

כרגע אני שוקלת 69, ועוד 19 קילו [לא פשוטים] למטרה.

אני שונאת את זה.

אני לא מאמינה שעליתי שלושה קילו ביום וחצי. איך אני יכולה להיות כל כך חזירה? איך אני מגיעה למצב שאני אוכלת בלי לשים לב אפילו מה? למה?

אוף. אני שונאת את זה. אני שונאת את עצמי. את הגוף שלי. את התאבון הלא פוסק שלי.

אני לא אוותר. אני לא אפסיק. אני אלחם בעצמי ואנצח. אני חייבת.

אתם תראו.

טוב, אז היום לא הלך טוב בכלל, אני אפילו לא ארשום מה אכלתי, כי את האמת, אני לא זוכרת.

הלך לי די טוב עד שהגעתי לסבתא שלי, שם האווירה היא לאכול, לאכול ורק לאכול. ואכלתי. חבל.

אני מקווה שזה לא השפיע יותר מדי על המשקל, ומחר תמיד יום חדש.

אז היום אני לא אשקל, מחר אני אשקל ושיהיה לכם לילה טוב