טוב אז החלטתי לעשות פוסט טיפה שונה

לא להפסיק עם הסיפור,

פשוט כי משעמם לי ואין לי כוח לכתוב פרק P:

אז לקחתי שאלון מאיפה שהוא:

אף פעם לא אהבתי מישהו שאהב אותי

אף פעם לא אירגנתי מסיבת הפתעה .

אף פעם לא אכלתי פלפל חריף .

אף פעם לא בכיתי מסרט  .

אף פעם לא גידלתי כלב .

אף פעם לא גנבתי .  בערך.. מסטיק נחשב? P:

אף פעם לא דיברתי ברדיו .

אף פעם לא הופעתי בטלווזיה .

אף פעם לא החלקתי על הקרח .

אף פעם לא היה לי גיטרה חשמלית .

אף פעם לא הייתה לי גיטרה קלאסית .

אף פעם לא היה לי גשר .

אף פעם לא עקרו לי שן .

 אף פעם לא היו לי 2שטרות של 200 בארנק .

אף פעם לא הייתי במשחק כדורגל .

אף פעם לא הייתי בניו יורק .

אף פעם לא הצלחתי לתפוס זבוב בידיים .

 אף פעם לא הייתי ער כל הלילה .

אף פעם לא הלכתי על פסי רכבת .

אף פעם לא השתכרתי .

אף פעם לא השתתפתי בתחרות כשרונות צעירים .

אף פעם לא התגשמה לי משאלה שבקשתי כשכיביתי נרות יומולדת .

אף פעם לא התנשקתי בגשם .

אף פעם לא התפרסמתי בזכות כישרון . 

אף פעם לא ירדתי יותר מ5 קילו בדיאטה .

אף פעם לא עשיתי דיאטה.

 אף פעם לא ניסיתי סמים .

אף פעם לא נסעתי עם מישהו זר .

אף פעם לא נסעתי במשאית .

אף פעם לא נסעתי בכדור פורח .

אף פעם לא הייתי בכותל .

אף פעם לא נשכבתי על הכביש .

אף פעם לא נשרפתי מהשמש .

אף פעם לא עליתי לגג של הבית שלי .

אף פעם לא עליתי לגג של עזריאלי .

 אף פעם לא עשו לי מסיבת הפתעה .

אף פעם לא עשיתי משהו שרק אני יכול .

אף פעם לא עשיתי צניחה חופשית .

 אף פעם לא עשיתי שעווה .

אף פעם לא קיבלתי כל מה שרציתי .

אף פעם לא ראיתי שלג יורד .

אף פעם לא הייתי יותר משבוע מחוץ לבית בלי משפחה .

 אף פעם לא רציתי משהו שאין לי .

אף פעם לא שכחתי לשים דאודורנט לבצפר .

אף פעם לא שמחתי בשביל מישהו שהצליח יותר ממני .

אף פעם לא שתיתי אלכוהול יותר מלגימה אחת .

אף פעם לא ניצחתי בשלב הבנוני של שולה מקשים .

  אף פעם הסוללה של האמפי שלי החזיקה יותר מיום .

אף פעם לא בכיתי בגלל ספר .

אף פעם לא התנשקתי על הגג של עזריאלי . 

 אף פעם לא איחרתי לבצפר ביותר משעה .

אף פעם לא העלתי קטע ליוטיוב .

אף פעם לא קניתי משהו שעלה יותר מ1,000 ש"ח .

אף פעם לא צילמתי סרט .

אף פעם לא עשיתי קניות ב1,000 ש"ח .

אף פעם לא היה לי מסך פלזמה בחדר .

 אף פעם לא התנשקתי עם קרח . 

אף פעם לא אכלתי לבד קופסת אוראו .

אף פעם לא דיברתי כל הלילה במסנג'ר .

אף פעם לא דיברתי כל הלילה בטלפון .

 אף פעם לא הייתי באילת .

אף פעם לא טסתי .

אף פעם לא כתבתי שיר .

אף פעם לא עישנתי .

אף פעם לא הרגשתי נאהבת .

 אף פעם לא נכשלתי במקצוע .

אף פעם לא ריכלתי על חבר .

אף פעם לא שברתי משהו בחנות .

אף פעם לא דיברתי בפלאפון בלילה .

 אף פעם לא דיברתי יותר משלוש שעות בפלאפון .

זהווו עם השאלון

דווקא עשיתי הרבה דברים XD

היה לי נורא משעמם

ודיברתי עם גל במסן

והתחלנו להגיד המוןהמון שטויות

אז המשפטים הבאים נאמרו על ידינו

בזמן שיעמום מוחלט D:

אף פעם לא חירבן עליי זבוב

אף פעם לא נרדמתי בישיבה

אף פעם לא התעטשתי באמצע רכיבה על אופניים

אף פעם לא נתקע לי חרוז באף

 אף פעם לא טבלתי את הראש שלי בצלחת ספגטי

 אף פעם לא טבעתי באסלה

אף פעם לא אכלתי מלפפון עם חמאת בוטנים

אף פעם לא נישקתי חילזון

אף פעם לא עשיתי גלגלון בשירותים

 אף פעם לא קפצתי לתוך קומקום

 אף פעם לא אכלתי עכבר

 אף פעם לא גזרתי נמלה

אף פעם לא ציירתי איש עם עץ על הראש שרוקד סמבה עם גזר

אף פעם לא ישבתי על בצל

אף פעם לא השפרצתי צ'ילי על הטלויזיה

אף פעם לא ננעלתי במקרר

אף פעם לא ליקקתי נעל

אף פעם לא הלכתי מכות עם פיצה

 אף פעם לא שמתי עט במיקרו

אף פעם לא זרקתי קורנפלקס על חמור

אף פעם לא טיבלתי מרק עם ריסים

אף פעם לא עשיתי סקי באמבטיה

אף פעם לא לבשתי חולצה עם תמונה של גרב שותה חלב

אף פעם לא ליקקתי חמאת בוטנים מכף רגל של נווד

אף פעם לא רקדתי טנגו עם מנגו

אף פעם לא צילמתי פינגווין מדליק מדורה

אף פעם לא שמתי עניבה עם ריבועים ירוקים וסגולים בתוך התחתונים

אף פעם לא רדפתי אחרי ציקלופ עם פוסטר של הייסקול מיוזיקל מודבק לי על הלשון

אף פעם לא דחפתי קניבל לתוך אוטובוס קו 25

אף פעם לא קפצתי על פופקורן בסקנדינביה

אף פעם לא שמתי ליפסטיק על עיניים של דוב קוטב באמצע המערב הפרוע

אף פעם לא קניתי בדיוטי פרי כוס מצופה בריר מלפפון

אף פעם לא הכרחתי כוכב נופל להפיל לי סוכריה על הראש

אף פעם לא נפלה עליי כבשה שמצלמת גמבה מלקקת איש שמבשל זבוב שמצייר קלמנטינה יושבת על בקבוק ספרייט

אף פעם לא צחקתי מול פרצוף של ארנב ג'ינג'י עם פסים לבנים שמגהק

טוב מקווה שאהבתם

תגיבו לייי

וגם אל תשכחו להגיב בפרק ה-7

בפוסט למטה

3 > 

עריכה:

סורי שעדיין לא עשיתי עוד פרק

אני אכתוב עוד אחד מחר (2.9)

תמשיכו להגיייב

פליייז ?

בפרק הקודם:

ב-18:00 בערב התארגנתי ליציאה. לבשתי בגדים חגיגיים. רציתי לתת לאבא הרגשה שיציאה איתו היא רגע או אירוע חשוב. יצאנו מהבית במכונית ההונדה שלנו ונסענו לכיוון מרכז העיר. כשהגענו לקניון הגדול, חנינו ונכנסנו פנימה. היו המון אנשים והרבה מאוד חנויות מכל הסוגים; בגדים, כלי בית, מסעדות, צעצועים, נעליים ועוד חנויות רבות. נכנסנו לחנויות ואפילו קנינו כמה דברים. אבא קנה לי בגד ים, מכנסי ג'ינס וחולצת טי. רציתי לקנות משהו נוסף, אבל התביישתי. הוא קנה גם לעצמו נעלי הליכה וכמה צמחים לגינה הפורחת שלנו. בדרך למסעדה עצר אבא פתאום. "היי, מרגרט!" אמר וזיהיתי את האישה שתיאר לי ערב קודם לכן. "ג'ק!" אמרה האישה כשהבחינה באבא. "זוהי מרגרט" הכיר לי אבא את האישה "וזוהי אמה" הציג אותי. האישה נראתה נחמדה מאוד. היא התקרבה אליי וחיבקה אותי. הרגשתי שזוהי התחלה של משהו חדש.

פרק 7:

מרגרט הייתה אישה נאה, קרובה לשנות ה-40, כמו אבא. אבא היה בן 38. למרגרט היה שיער חלק בצבע חום בהיר ועיניים בצבע בהיר ביותר. ילדיה לא היו דומים לה ב-100 האחוזים. לליבי היה שיער מתולתל שטני ועיינים אפרפרות. כנראה שהיא הייתה דומה לאבא. ומקס היה בעל שיער חום בהיר ועיניים בהירות. "אז מה אתם עושים פה?" שאלה מרגרט בעוד היא מרימה את ליבי על ידיה. "אנחנו באנו קצת להכיר את הסביבה. כמו שאמרתי לך בפעם הקודמת אני חדש פה באיזור" הסביר לה אבא. "אהה.." אמרה מרגרט "אנחנו בדרכנו לאכול משהו, תרצו להצטרף?" היא שאלה. אבא הסתכל עליי בשאלה ואני סימנתי עם הראש שמבחינתי זה בסדר.

כשהגענו לקומת האוכל, אמרו ילדיה של מרגרט שהם רוצים לאכול במקדונלדס. אבא שאל אותי אם אני גם רוצה לאכול שם והסכמתי. לבסוף אבי ומרגרט התיישבו בשולחן אחד ומקס, ליבי ואני בשולחן אחר. בזמן האוכל שמתי לב שהם ילדים מחונכים היטב ומנומסים. "אז מה שלומכם?" שאלתי וניסיתי להיות נחמדה. "בסדר גמור!" ענתה ליבי בקול מלאכי. "אני בסדר" ענה מקס בביישנות. "מה אתם אוהבים לעשות?" ניסיתי לפתח שיחה. "אני אוהבת לשחק בבובות שלי ולצייר נסיכות" אמרה ליבי ואני יכולה להשבע שכמעט אכלתי אותה. "אני אוהב לשחק כדורגל, כדורסל ולשחק בפלייסטיישן" אמר מקס והתחיל להפתח קצת.

"אולי ביום אחר נפגש שוב, נראה לי שהילדים נהנו" אמרה מרגרט. "בהחלט נפגש שוב" אמר אבא ונפרדנו לשלום. השעה כבר הייתה 20:30. נכנסנו למונית וחזרנו הביתה. "אז מה דעתך על מרגרט וילדיה?" שאל אבא. "הם נורא נחמדים" עניתי, "והילדים חמודים מאוד, ויפים. הם דוגמנים?" שאלתי. "כן, הם מדגמנים לחברת בגדים" אמר אבא, תוך כדי נהיגה. "גם מרגרט עצמה היא דומנית עבר. כרגע היא עשתה הפסקה" הוא המשיך, "אבל היא סיפרה לי, שלא כל חייהם מרוכזים בדוגמנות. להפך, זה עניין שולי עבורם" סיים. "איפה פגשת אותה בפעם הראשונה?" שאלתי מתוך סקרנות. "בבית המרקחת" ענה אבא, ובדיוק הגענו הביתה.

בלילה חלמתי 2 חלומות. אחד טוב ואחד ממש לא. בחלום הטוב חלמתי שזה היה יום של שמש אבא ומרגרט היו בגינה ומקס וליבי התרוצצו יחד איתי בבית. הם היו מאורסים הם היו אמורים להתחתן עוד חודש. ואני עדיין לא שכחתי את אמא. וגם אבא לא. כל יום הייתי באה לאבא ושואלת אותו מי לדעתו היא האישה המדהימה ביותר והוא היה עונה לי, אמא שלך, כמובן. הבית היה שמח ולא כל כך שקט כמו קודם. הוא היה מלא שמחת חיים. היינו אוכלים יחד ארוחת ערב ומדברים בזמן הארוחה. לעיתים אפילו היינו מבשלים כולם יחד. מאוד נהננו יחד כולנו. היינ ממש כמו משפחה.

בחלום השני או יותר נכון בסיוט הכל היה נורא. היום היה אפל, היינו בקנטקי וירד גשם בחוץ. היה לילה והסערה הייתה חזקה. אמא ואבא ישנו בחדר שלהם ופתאום שמעתי צרחות חזקות. קמתי מהמיטה בפחד עצום, הייתי בת 6. קמתי לאט לאט והלכתי אל החדר של הוריי. החדר היה חשוך ולא ראיתי דבר עד שעיניי התרגלו לחשכה. הרצפה הייתה מכוסה בדם. התכופפתי וראיתי את אמי שוכבת שם ודקירות בבטנה. היא הייתה שוטטת דם. "אמא" לחשתי לה "תתעוררי". אבל היא רק ענתה בקול חלוש וחסר כוחות "אני אוהבת אותך אמה". "אמא!!" התחלתי לצעוק ולבכות. "אמא!! אל תמותי" צרחתי וצעקתי. נשכבתי עליה והפיג'מה שלי התכסתה בדם.

פתאום התעוררתי. היה אז אמצע הלילה. הלכתי לחדר של אבא ונשכבתי במיטה לידו. חיבקתי אותו, וכנראה שהוא הרגיש בי כי גם הוא חיבק אותי. "מה קרה?" שאל אבא בקול רדום. "חלמתי סיוט, שקשור באמא" אמרתי וכמעט פרצתי בבכי. "את רוצה להשאר לישון פה איתי?" שאל אבא באהבה. "כן, אני מפחדת" אמרתי. אולי נשמעתי כמו ילדה קטנה אבל הייתי בטוחה יותר בנוחכות אבא. קיוויתי לחזור לחלום הראשון שלי. לחלום הטוב. אבל זה לא קרה. כבר לא זכרתי על מה חלמתי.

אז זה הפרק

אני מקווה שלא הפחדתי אתכם

או הגעלתי אותכם

בפסקה הלפני אחרונה.

אז דבר אחרון, הנה עוד כמה תמונות של הדמויות.

ליבי:

בת 3, דוגמנית, הבת של מרגרט.

אחותו של מקס.

מתוקה, אנרגטית, אך מנומסת.

אוהבת לשחק בבובות, לצייר,

לשיר ולרקוד.

מקס:

בן 8, דוגמן, הבן של מרגרט.

אח של ליבי. ביישן, אך כשמכירים מקרוב - שובב.

אוהבת לשחק כדורגל, כדורסל

ואוהב את כל סוגי הספורט בכלל.

 מרגרט:

בת 36. אמא של מקס וליבי.

דוגמנית עבר.

אוהבת לעשות ספורט ולשמור על כושר,

אוהבת אירובי, מוזיקה ולקרוא ספרים.

ג'ק:

בן 38, אבא של אמה.

רופא במקצועו אך מבין גם בביולוגיה ימית,

חקלאות, טבע, חיות, ואוהב לבשל. אוהב את בתו אמה מאוד,

ומוכן לעשות למענה הכל.

אז זהו

מקווה שאהבתם את הפרק

(שוב, מצטערת על הפסקה ההיא)

אני מקווה שהוא באורך המתאים

למרות שהוא נראה לי קצת קצר..

אבל שלא תטעו!!

לקחו לי שעתיים לכתוב את הפרק

ואני באמת לא מגזימה!

ובקשר לדמויות,

ככה אני לפחות דמיינתי.

אני אני מחכה לתגובוות

ביי גיייז (;

3 >

עריכה:

שיניתי את התמונה של מרגרט

זאתי יותר נגיד את זה ככה

"מציאותית"