לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"i used to say to myself, 'what the devil have you got to be proud about, Marilyn Monroe?' And i'd answer, 'Everything, everything"

Avatarכינוי:  Anita..

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2014

חוזרת אחרי..4 שנים!


נוטים ליחס למושג 'לב שבור' אדם העומד מאחורי המקרה.

אין סיכוי שישבר לך הלב סתם מהאוויר, תמיד יש לזה אחראים.


אז זהו שלא, ואני הבנתי זאת על עצמי בחודשים האחרונים.

ליבי שבור, ושום גבר ספציפי לא אחראי למעשה, בעצם אין אף אחד להאשים, אין את מי לקלל בלב, ואם תשאלו אותי כך עדיף.

ליבי לא שבור הוא פשוט כואב, כואב מכל הגברים שבאו כרוח סערה לחיי כשהתחננתי לגורל שיפסיק להפגיש אותי איתם באמצע החיים, ועזבו מהר כשבאו.

 

אני יודעת שדברים השתנו, לרעה כמובן, שבחורות הפכו זולות יותר, הכל נהיה קל ופשוט, לא צריך להתאמץ, היא תתאמץ בשבילי, ולא צריך להגיד יותר מדי מילים יפות, אפשר לעשות לה לייק באינסטגרם.

אז זהו שאני עוד זוכרת מה זאת אהבה אמיתית, האהבות האמיתיות והיפות פקדו את חיי מוקדם מדי, בגילאים צעירים מדי כשלא ידעתי איך להתנהג, איך להעריך ועל מה לשמור.

ועכשיו בשנות ה20 לחיי אני מוצאת את עצמי מסתכלת לתוך עיניו של גבר, ולא רואה שם דבר, הוא לא מעריך את זה שאני פה איתו, הוא לא שמח ונרגש לראות אותי, כי למה לו בכלל?

 

אני נזכרת בשיחות עם האקס שלי, אמרתי לו 'מאמי אם יגידו לי שזה או אני או אתה, בלי לחשוב פעמיים אתן לך את חיי' אמרתי והרגשתי שכל לבי וכל רגשותיי עומדים מאחורי המילים האלה, הן היו אמיתיות ויצאו מפי בכזאת קלות שאפילו אני קצת הופתעתי.

והוא ענה לי שהוא לא יסכים, כי מה יש לו לחיות בלעדיי?

וסיכמנו שאם כבר נמות, אז נמות ביחד.


ואז אני מחזירה את מבטי לגבר ששוכב על ידי ובוהה בטלויזיה, והעצבים עולים לי לראש.

חשוב שאדם ידע להעריך את עצמו ולדעת מה מגיע לו,

לא לפחד שמא אולי אני מצפה ליותר מדי, אולי אני חי באיזה סרט ורוצה יחס מיוחד.

אנחנו יודעים מה מגיע לנו, וזה לגיטימי שנרצה את זה. וכשלא מקבלים את זה צריך לעזוב ולהמשיך הלאה.

גם אם כל חיי אנדוד בין גברים כאלה, אני לא אעצור לנוח במיטה האחרונה כי כבר עייפתי.

כי מי שידע מה זאת אהבה אמיתית, מי שראה אותה ויכול לספר שהיא קיימת, לא יוכל עוד להתפשר.

 

למזלי כל העניין הזה קורה שבועות ספורים לפי שאני ממריאה מהארץ המשעממת הזאת לטיול קצר-ארוך בחו"ל. כך שמה שלא יקרה בשבועות הקרובים אני יודעת שתכף אעזוב והמכה לא תהיה חזקה מדי. בנימה זו נזכרתי בקטע מהספר מלך החומוס מלכת האמבטיה, שקולע בול למצב.

 

"..אפילו לפני נסיעה לחו"ל תמיד יש נטיה להתאהב, לא רק בחו"ל. אתה יודע שאתה עף מפה לתקופה, אז איכשהו תמיד לפני נסיעה ארוכה אתה מכיר מישהי ומתאהב בה. ואז אתה כבר לא יודע אם לנסוע או לא וכל החיים שלך מתבלבלים ואתה כמו דפ"ר לא מבין איך דווקא עכשיו היא נפלה עליך-הלוא אם לא הית נוסע לחו"ל היא היתה סתם עוד אחת ש"חסר לה מזה" ו"אין לה את זה" ו"אם היה לה קצת יותר מזה"."


 

שבת שלום.




נכתב על ידי Anita.. , 15/3/2014 13:13  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,008
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnita.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Anita.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)