פאנפיק על מקפליי

בפרק הקודם:

'' אתה הראשון שאני מספרת לו, כי אתה הראשון שאני מרגישה שאני יכולה, יכולה לספר הכול '' היא הביטה בעיניו, עמוק לתוך עיניו המודאגות. הוא לא ידע כיצד להגיב.

'' נרשמתי לאגרוף, כי פחדתי שיקרה לי שוב מקרה דומה, ואני רציתי לדעת להתגונן '' הסבירה.

היא השתתקה, והדממה שררה עוד כמה דקות בודדות.

'' נרתעת, נכון? '' שאלה בתמימות. הוא ניגש אליה וחיבק אותה חזק.

'' אני אוהבת אותך '' פלטה והוא הידק עוד יותר חזק את אחיזתו.

'' אתה לא נגעל? ''

'' ממה? ''

'' מזה שיש לך חברה כזאת...'' , ''תפסיקי לדבר שטויות, מפגרת! '' קטע אותה ונשק למצחה.

Too Close For Comfort - פרק 20 :

שעה לפני השקיעה. בחוץ אל יד החוף, כבר התאספו האורחים – היא יכלה לראות בהם מהחלון של הסוויטה ששכרה עם דני. הוילון האדום עזר להסתיר את פניה לפני האירוע הגדול.

'' למשוך! '' הורתה אחת החברות שלה, ובמהרה אליסון הרגישה איך גופה נמחץ.

'' אוחח, אתן חונקות אותי, תודיעו לפני...'' התלוננה אליסון, וניסתה לשחרר קצת את המחוך.

'' חייבים לחנוק, תנשמי עמוק....צריך להוציא לך את החזה החוצה '' מלמלה אחת החברות.

אליסון הביטה בה במבט רצחני.

'' אני לא מתכוונת להיראות כמו בובה עם סיליקון, מה שצריך להיות חשוף יהיה חשוף בפניו.....אם הבנת למה אני מתכוונת '' קרצה אליסון.

'' מה כבר הלילה? '' צחקקו הבנות, וזאת דחפה צ'פחה לאותה האחת שאמרה.

היא נעמדה מול המראה והביטה בעצמה, שמלתה הייתה סטרפלס לבנה נוצצת עם מחוך צמוד, אשר הרים במעט את קו החזה שלה.

לרגליה נעלי עקב קטנות, ולפניה איפור עדין עם ליפסטיק שקוף. שיערה סודר בבייביליס לבקבוקונים עם סיכה קטנה וזוהרת.

היא אהבה את איך שנראיתה.

'' זה היום הגדול שלך '' צעקו לה הבנות, וזאת חייכה בהבעה מתרגשת.

'' אני בלחץ! '' צחקה אליסון, ורק חיכתה לרגע בו תצא אל השטיח הלבן, באולם, שם התקיימה החתונה.

בדלת נשמעה דפיקה קלה, אחת הבנות פתחה את הדלת.

בפתח עמדה לאורה הקטנה בשמלה כחולה, כחול-אוקיינוס זוהר ,ושרשרת חרוזים גדולה לצווארה.

אליסון הופתעה לראות אותה.

'' אפשר לדבר איתך? '' מלמלה בקול שקט ודק.

אליסון שלחה מבט מבקש לחברותיה, ואלה יצאו, '' אל תשכחי, עוד רבע שעה את יוצאת, בהצלחה! '' הוסיפו.

'' כן? '' פנתה אל לאורה. היא התיישבה על המיטה, ואליסון ניגשה לשבת לידה.

אליסון נלחצה במעט, ויכלה להרגיש את עורה מצטמרר.

'' אני-...אבא אוהב אותך..'' פלטה הילדה. אליסון עדיין הייתה מבולבלת.

'' ... וכשהלכת....הוא כעס עליי....והרגיש רע...'' מלמלה כשמבטה תקוע בנעליה הלבנות על העקב הקטנטן.

הילדה הייתה נבוכה מאוד.

'' אני רוצה להגיד....שזה בסדר....אם תתחתני עם אבא....'' אמרה, ולאחר המשפט הזה אליסון הרגישה הקלה רבה.

'' זאת אומרת, שאין לך בעיה איתי? '' שאלה אליסון כשחיוך רחב על פניה.

'' כן....אני נותנת לך הזדמנות , אבל זה לא אומר שאני אוהבת אותך....זה רק בגלל אבא '' קבעה הילדה.

אליסון חיבקה אותה.

'' את לא יודעת עד כמה שאני שמחה שאת נותנת לי הזדמנות '' אמרה תוך כדי. היא לא האמינה שיכול להיווצר מצב עכשיו, בו לא יהיו יותר מריבות וצעקות.

כאשר היא הפסיקה את החיבוק, למרות שלאורה ייבבה, לפני שיצאה היא חייכה אל אליסון. החיוך הגיע לה בהפתעה, בדיוק כמו השיחה. עכשיו היה אפשר לצעוד אל הרחבה.

בשמלה סגולה, עקבים גבוהים ושיער פזור, לורן חיכתה לדאגי שנתקע בפקק בדרך לחתונה.

היא התיישבה על אחת התחנות כמו כלה מוזנחת וקיוותה שאף אחד לא יעז להטריד אותה בשכונה הנוראית, בה הייתה.

עוברי רגל נעצו בה מבטים קודרים, וזה החל להרגיז אותה.

'' תגיע מהר , בבקשה '' מלמלה.

כולם כבר ישבו במקומם על הכיסאות הלבנים, התזמורת ניגנה, והחתן כבר עמד במקומו וחיכה לכלה.

מסביב רק אלפי פנים מוכרות, חברים, משפחה, חברים של משפחה שדיבר איתם פה ושם, אפילו אמרגנים היו שם וציפו בכיליון עיניים לאירוע.

לאחר דקות ספורות, נפתחו דלתות האולם ודרכם עברה לאורה עם סל פרחים ורודים. היא פיזרה אותם אל כל עבר השטיח החגיגי. כולם התפלאו עד כמה שהילדה הייתה חמודה ויפה.

שניות אחרי זה, יד ביד עם אביה, אליסון צעדה על השטיח אל עבר דני, בעודה מחייכת בשמחה.

רק אושר ניתן היה לראות בעיניה, דני יכול היה למות בהם, כאשר נעמדה מולו ונאחזה בידו, לא מסירה ממנו את מבטה.

'' רק אל תברחי לי '' לחש.

'' אני אחשוב על זה '' גיחכה, והוא חייך כתגובה.

'' התכנסנו כאן היום....'' הכריז הכומר, אך דני ואליסון היו בכלל בראש אחר. דני חשב על העתיד עם אליסון ועל הלילה הנהדר שאמורים להעביר בסוויטה שלהם. אליסון חשבה על הרגע בו סוף, סוף יהיו לבד, וגם תיארה לעצמה את הרגע בו תכריח בכוח את דני לבשל ולנקות, זה אפילו העלה בה גיחוך קל.

'' דניאל אלן דיויד ג'ונס, האם אתה מוכן לקחת את אליסון לי סונדרס לאישה, ולאהוב אותה עד שהמוות תפריד ביניכם? '' הכומר פנה אל דני.

'' אני לא יודע-...היא בטח תכריח אותי לנקות ולכבס את התחתונים שלי...'' מלמל דני, וזאת הרימה את הגבות שלה. הכומר עשה בדיוק את אותו הדבר.

'' כן, כמובן שאני בטוח, אחרת לא הייתי פה '' אמר דני וחייך אל אליסון הנבוכה.

'' ואת אליסון לי סונדרס, האם את מוכנה-...'' , '' תעצרו את הכול מיד! '' נשמעה צעקה רמה, אשר קטע את קול הכומר. הלם עבר בכל אחד ואחד בעולם, כל העיניים הופנו אל הכניסה לאולם.

זאת הייתה רוקסי, בשמלת מיני קצרה, נעלי עקב גדולות ושיער אסוף לקוק, בתוספת אודם בוהק על השפתיים.

דני גלגל את עיניו.

'' מה את צריכה? '' סינן.

'' אתה מתחתן דני?...והאם סיפרת להם את זה ששכבת איתי? '' אמרה בטון גבוה.

כולם התפלאו, והחלו לחשושים.

'' תפסיקי לדבר שטויות, תסתלקי! '' רטן. הוא זעם בתוכו.

רוקסי רק חייכה אליו.

'' שומרים, קחו אותה מפה '' הורה.

'' שאף אחד לא יזוז, אחרת אני יורה! '' התפרצה בצעקה, והוציאה את האקדח האפור שלה, מכוונת אותו לכיוון אליסון. דני מיהר לתפוס בידה של אליסון, ולהסתירה מאחוריו.

'' אל תעשי שטויות רוקסי, את תתחרטי על זה מאוד.....תניחי את האקדח ותלכי מפה! ''

'' לא! אני רוצה אותך, אני ניסיתי אותך, טעמתי אותך, אתה שלי! '' צעקה, הבעתה הייתה מטורפת, ובהחלט נראה היה כאילו השתגעה.

''רוקסי! '' הוא צעד, וזאת לחצה על ההדק. הכדור פגע ברגלו, ומהר מאוד הוא נפל מטה.

המאבטחים נזכרו רק עכשיו לתפוס בה.

כולם התקדמו אליו, טום מיהר להזמין אמבולנס.

'' אתה שלי דני! שלי! '' צעקה.

אליסון ניגשה אל רוקסי, זאת ירקה עליה. שנויות ספורות לאחר היריקה, אליסון החזירה לה כתגובה אגרוף בפנים.

'' קחו אותה מפה '' אמרה, והמאבטחים עשו כדבריה.

האמבולנס הגיע מהר, והטיפול החל מיד בתוך המכונית.

אליסון הדואגת, נשארה כל שנייה איתו, והחזיקה בידו.

שמו לו מסכת חמצן.

'' אל תבכי '' אמר וניסה לחייך אליה, למרות שחיטטו לו בתוך הרגל וזה היה כאב לא נורמאלי, ובלתי נסבל.

היא מחטה את הדמעות.

'' הכול נהרס '' מלמלה, '' היא כמעט הרגה אותך '' ייבבה.

'' שום דבר לא נהרס, אני אהיה בסדר גמור, ואני אקום ואלך בחזרה לאולם ונתחתן! '' אמר.

היא ליטפה את פניו בידה השנייה.

'' תחשבי על זה כמו משיכת זמן...כי דאגי עכשיו מאחר ויש לו מזל! '' גיחך.

'' לאורה דיברה איתי היום....היא נתנה לי הזדמנות '' חייכה אליסון וזה השאיר חיוך על פניו.

'' באמת? '' שאל, וזאת הנהנה.

'' מעולה '' חייך, זעה לחה כיסתה את מצחו. זה הפחיד אותה.

'' דני, אתה רותח ''

'' זה בגלל הכאב....אני אהיה בסדר, אני רק צריך לנוח '' אמר ועצם את עיניו. הביאו לו כדור הרגעה.

בעודה יושבת בתחנה, שום מכונית לא עברה בדרך, לעומת זאת כבר עברו שלושה אוטובוסים.

'' אפשר לשבת לידך? '' נשמע קול של מישהו צעיר.

'' כן-...'' דבריה נתקעו בפיה, ברגע שהסתכלה עליו. זה היה מישהו גבוה בגלימה שחורה ומסכת ליצן גדולה.

לפי מה שזכרה זה לא היה יום ההלווין.

'' זאת בדיחה, נכון? '' גיחכה. הוא התיישב על ידה.

'' אני מפחיד אותך? '' הוא התקרב, וזאת קפצה ממקומה הצידה, נתקלת בדמות כלשהי.

היא הסתכלה ובפניה עמדה בדיוק אותה הדמות, או יותר נכון דמות בלבוש זהה.

'' למה את בורחת? '' צחקק, ונאחז בכתפה.

היא חמקה ממנו ורצה אל מאחורי התחנה, אך גם שם נתפסה על ידי ''הליצן'' .

'' הבהלנו אותך? '' צחק, לוחץ לה על הזרועות.

'' תעזוב אותי! '' היא בעטה בין רגליו, וחמקה מידיו.

הם רצו אחריה, ותפסו אותה במהירות.

היא ניסתה להיאבק בהם.

'' חתיכת זונה! תוריד אותה ממנה , היא לוקחת ממני ביס! '' צעק אחד מהם, ברגע שזאת נשכה בחוזקה את כתפו.

אחד מהם תפס בעורפה ודחק אותה אל הקיר, מסובב אליו.

'' את אהבת את ההודעות שלי? '' לחש, ופיה נפער.

'' מי אתה? '' התפרצה.

'' תראי קצת מעצמך ונגלה לך '' חייך, ושלח את ידו אל שמלתה, היא הכניסה לו אגרוף לפנים.

הוא תפס בשיערה מרוב הזעם.

'' את בכלל לא השתנית....עדיין נשארת אותה זונה...'' צחקק אחד מהם.

'' את אוהבת כשנוגעים בך? '' שאל אחד מהם ונגע לה בחזה. היא מיד בעטה ברגליו.

'' מה קרה זה לא מצא חן בעינייך? היינו יותר מדי קרובים לנוחות שלך? אל תנסי לשקר....את הרי אוהבת את זה '' צחק.

'' תעזבו אותי! '' ייבבה, והתפללה שדאגי יהיה בקרבת מקום, אך כנראה שזהו לא יום המזל שלה.

'' מה עשיתי לכם?! ''

'' כלום, אבל כיף להתעלל בך, כי תמיד היית כזאת זונה זולה לחברים של אימא'לה שלך! '' גיחך.

היא תפסה במסכה, והשליחה אותה מפניו, בטריפה.

'' דריק?! '' התפלאה. הוא לא נבהל, רק חייך. לא היה אכפת לו שהיא רואה את פניו.

'' למה? '' זה כל מה שנפלט מפיה.

'' כי זה כיף....למתוח אותך, להפחיד אותך להשפיל-....'' את ההמשך לא יכול היה לומר, מכיוון שבדיוק באותו הזמן, פניו פגשו בקיר. הוא נפל על רגליו.

'' תמיד חלמתי לעשות את זה מישהו '' צחק כריס, והעביר את ידו בשיערה.

'' את בסדר? '' שאל. היא רק עכשיו עיכלה את זה שכריס ודאגי הגיעו עם מקלוני גולף.

דריק היה ממוטט על הרצפה עם אף עקום, ושריטות בכל מקום אפשרי על פניו, שאר הבנים ברחו.

'' אל תעז להתקרב אליה יותר, אני אומר ואני גם מתכוון למה שאני אומר...זוכר את ההודעות שלי? '' דאגי בעט בצלעותיו, ולורן מיד עצרה אותו.

'' זה יספיק לו, אל תדרדר לרמה שלו '' פלטה.

'' את לא יודעת עד כמה שנבהלתי כשראיתי אותם סביבך '' אמר וחיבק אותה בחוזקה.

'' ואיפה הקרדיט שלי? '' נשמע קולו של כריס.

'' אני מניחה שאתה לא נבל כמו שחשבתי שאתה '' היא חייכה אליו.

'' את רואה?! '' צחקק, '' אז אנחנו בסדר? '' שאל, וזאת הנהנה.

כריס נכנס בחזרה למכונית.

'' מאיפה מקלוני הגולף? ''

'' הארי משחק...הוא כזה גבר! '' ענה, וזאת נשקה לשפתיו.

'' איככ, אל תעשו את זה מולי....חוץ מזה אנחנו מאחרים! '' צעק כריס, ואלה מיהרו להיכנס גם כן למכונית.

כאשר הגיעו, הזדעזעו לשמוע על המקרה עם רוקסי.

מה שטוב היה, זה שדני היה בסדר, הוא הלך עם קביים, אבל לפחות יכול היה ללכת.

דני ואליסון נישאו אחד לשנייה, ובתפיסת הזר, הארי תפס אותו. אכן כן, הוא פלש בחוצפתו הרבה,

אל הרחבה היכן שהיו מיליוני בנות שציפו לתפוס את הזר הזה כבר מאז הילדות שלהן. הוא היה גאה בהישג שלו, הגובה בהחלט יתרון.

הוא הציע לכולן להתחתן אתו. אף אחת לא הסכימה.

טום עודד אותו בזה שימצא לו מישהי.

בסוף החתונה, כולם חזרו לבתיהם. הכול עבר בהצלחה.

דני ואליסון ביחד, לורן ודאגי גם. רוקסי בכלא, יחד עם דריק. כולם חברים של כולם ומכאן המשיך רק בדרך הטובה.

ובכן הינה כאן תם לנו הפיק.

הסוף יצא קצת קיטשי אני מודעת, בהתחלה רציתי להרוג הרבה, אבל לא הייתי מסוגלת.

מקווה שאתם מסתפקים בסוף טוב XD

וסליחה גם על האיחור, אבל אני תמיד מעלה באיחור,

זה משהו מוזר אצלי, סליחה סליחה סליחה ^^''

אוקי אני כבר עובדת על פרק שיסכם את הסיפור הקודם D:

רשימת קבועים חדשה:

מי שרוצה להישאר בקבועים שיודיע, אני עושה רשימה חדשה!