דברים שרציתי לומר
|
כינוי:
בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2009
הרהורים נוגים.
האמת שבפוסט הקודם הצגתי איזה תמונה ורודה, אני מרגשה נהדר, והכול טוב, וזה למרות העובדה שרק לפני שבוע ויום נפרדת מחבר שלך, אז רציתי להגיד שלא הכול כ"כ ורוד ונהדר, נכון בסה"כ אני בתקופה כזאת שהיה לי את הכוחות להרים את הראש, אבל הגעגועים שבאים מידי פעם יכולים לדקור ממש חזק, והנה אני אחרי ערב שכזה, הייתי באירוסין של חברה, והבטחתי לעצמי שאני לא אחשוב עליו בכלל, בפועל מה שקרה הוא שהתגעגעתי נורא, הגעגועים התחילו אומנם לדעוך, עד לפני כמה ימים לא הייתי מפסיקה לחשוב עליו, הייתי חייבת להתקשר ולא התקשרתי, בימים האחרונים זה קצת נרגע, עוד יש לי כמה קטעי געגוע אבל יש לי גם בעיקר דאגה, אני מתה לדעת איך הוא מתמודד, אם הוא צריך בכלל או שלא ממש מזיז לו, ויש לי גם כעס כלפיו, לא על זה שהוא לא רואה אותנו ביחד, אלא על 2 דברים אחרים, על זה שהמשפט הזה הגיע בשלב כ"כ מאוחר, ועל זה שאין לו הסבר לזה שהוא במקביל גם אוהב אותי, ובמקביל לכל אלה יש לי עוד אהבה קטנה כלפיו. בקיצור אני מרגישה מתוסבכת, ולא יודעת איך לצאת מזה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
