כינוי:
בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2009
למה לא קדימה?
עזבתי לפני שבועיים את השירות לאומי שלי בקדימה, אז אני אתן לכם כמה מהסיבות.
תפקיד הבת:
בת השירות בקדימה עושה הכול, הא מתחילה את יום העבודה שלה ב9 בבוקר (חוץ מיום אחד שבו מתחילים ב10 בגלל ניקיון הדירה) וגומרת את היום ב7 וחצי בערב, בזמן זה הבת עושה הכול היא מכינה:
פעילויות ערכיות ועזרים לפעילויות אלו,
חוגים למשך השבוע אותם,
דפי עבודה,
חוץ מזה יש לה עוד תפקידים:
להעביר את הפעילויות,
לדאוג למשמעת,
להעניש כשצריך,
לבדוק דפי עבודה,
לעזור בשעת למידה,
להגיש ארוחת צהריים,
לפגוש את המורות,
להגיע לביקורי בית,
לנקות את בית הנוער אם יש צורך (ובד"כ יש, אני בחודשיים הראשונים ניקיתי יום יום את השירותים),
ובזמן שנשאר לנסות ליצור קשר אישי עם חניכים.
מה כלפי החניך?
לחניכים פחות או יותר אסור הכול, אסור להם
פלאפונים, ממתקים, וכסף בבתי הנוער, החטיפים שמגיעים בד"כ לא ממש בתאריך
הנכון, אסור להם לרוץ בתוך בית הנוער, אסור לצעוק, ועל כל דבר כמובן יש
עונשים שמתחילים מלהעיר, להחרים דברים, ונגמרים בטלפונים להורים, השעיות
והעפות של חניכים מבית הנוער, בבית הנוער בו הייתי הועפו 3 חניכים,
כשכמובן המחליטה הבלעדית הייתה המנהלת.
הנהלת בית הנוער:
המנהלות של בתי הנוער השונים לחוצות מאוד, יש מעליהן אנשים הדואגים לכך שהכול יהיה מאורגן ומלחיצים אותן, הלחץ שסופגות המנהלות מוטל בסופו של דבר על הצוות, בבית הנוער בו אני באופן אישי הייתי הייתה מנהלת שלא ממש חיבבה אותי בלשון המעטה (במילים אחרות פשוט לא סבלה אותי) וסבלתי מזה רבות, היא רדפה אחרי, העירה לי על כל מה שרק יכלה, היתה קרה מאוד, בהתחלה אפילו צעקה עלינו ליד ולא ליד חניכים, היא הייתה המחליטה בסופו של דבר האם להשעות או לא, ואם היא לא הסכימה ואני היא זו ששיכנעה אותה אני נאלצתי לעשות את זה (בד"כ בהשעיות היא התקשרה להורים), יום מושלם מבחינתה הוא יום שבו היא יכולה לשבת בשקט במשרד בלי בעיות משמעת, כשהודעתי על עזיבה, הייתי עם אמא שלי שבאה לתמוך בי, כשאמא שלי ניסתה להתווכח איתה על כך שאמרה שאני גרועה יותר מה4 האחרות כיוון שאני עוזבת רק עכשיו היא אמרה שהשיחה לא מתאימה לה, קמה, סובבה את הגב ועזבה את החדר.
הנהלת קדימה והרכזת:
האמת שדווקא נגדם אין לי שום דבר, הם אנשים נהדרים, אומנם יש לדעתי המון אפשרות לשפר את התפקיד, להוריד את הלחץ מהמנהלות, לבחור מנהלות בצורה טובה יותר, להוריד את המעמסה על בנות השירות כדי שלא יתמוטטו, לתדרך יותר בעבודה, להמשיך את הפאן החברתי של הצוותים, הוא נהדר, אבל חוץ מחברתי לארגן גם ימי עיון, זה חשוב.
על מה וויתרתי בתור בת שירות בקדימה?
וויתרתי על כ"כ הרבה, גם על זכויות שמגיעות לי, רוב הזמן סיימתי את יום העבודה בשעה 8-9 והיו הרבה מאוד לילות שב11 יצאתי לאוטובוס האחרון, לעיתים כשיצאתי מוקדם יחסית הרגשתי רגשי אשם על כך שאני משאירה את הבנות והולכת, וויתרנו הרבה על הזכות להגיע פעם בשבוע בשעה 10 בבוקר במקום ב9, לא זכור לי יותר מידי פעמים שבאנו ב10 וויתרתי על הזכות שלי כבת שירות לא לנקות, וויתרתי על אורייתות, בגלל השעות היו לי עד היום (4 חודשים להזכירכם) 2 אורייתות.
וויתרתי על פרטיות בשיחות הטלפון שלי, במיוחד עם חבר שלי, בעוד שעם אמא שלי דיברתי מספר מועט של דקות בבוקר, עם החבר הייתי מדברת במהלך היום, ואף פעם לא היה לי את הזמן רק בשבילו, תמיד הייתי עסוקה בעוד מיליון דברים, או מדברת עם עוד אנשים חוץ ממנו.
וויתרתי על קצת חיים, בגלל השעות המטורפות שיצאתי משם, הייתי מגיעה לדירה, אוכלת משהו מתקלחת, לפעמים ראיתי קצת טלוויזיה (לא תמיד) ונזרקת כמו בטטה על המיטה.
לסיכום:
אני לא הולכת להגיד לאף אחד מכם לא ללכת למקום, הצוותים מדהימים וכך גם החניכים, יש גיבוי מהרכזת ומהנהלת העמותה, רק תחשבו טוב טוב לפני, תשקלו לא רק את מה שמוצג לכן אלא תחשבו גם על מה שאני סיפרתי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
