*שומע: Duran Duran - Hungry Like The Wolf*
טוב, אז אם לא קראתם את הפוסט הקודם, שלשום לא הייתי בבית ספר.
והיה שיעור ספרות. ומה לעשות, לא הייתי באותו יום.
אז אתמול, שמעתי שיש בוחן בספרות, היום.
אז נלחצתי וביקשתי מילדה אחת בכיתה את החומר.
"אני לא זוכרת, אני לא יודעת, החומר שלמדנו".
זה מה שהיא ענתה לי.
הלכתי טרוד הביתה, מה יהיה עם הבוחן?
שלחתי לה הודעה במסנג'ר, אבל אין תשובה...
"למה לא ניסית עם ילדים אחרים?" - זהו, שלא סובל את הילדים מהכיתה שלי, ואני לא רוצה שום דבר איתם.
והחבר היחיד שלי בכיתה גם לא היה ולא ידע מה החומר לבוחן.
אז היום באתי ל-3 שעות הראשונות, וברביעית, בספרות, הלכתי.
ואחרי שנגמר להם הבוחן, התקשרתי לחבר ההוא שלי.
"נו, איך היה הבוחן?"
"קל!!! בדיוק שבאתי לכיתה, מ' (הילדה המנוולת ששאלתי אותה מה החומר לבוחן) אמרה לי שזה עם מחברת פתוחה, היא לא אמרה לי את זה אתמול כי היא אמרה שנמאס לה שאתה כל הזמן מבריז ושואל אותה שאלות".
ואני? הייתי בשוק.
חשבתי שהיא ילדה נחמדה ודי שפויה משאר זבלי הכיתה...
ושוב, אני מגלה להפתעתי שכולם זבלים בכיתה, ואסור לסמוך על אנשים.
"איזו מגעילה היא..." אמרתי לו, הייתי בבנק עם משפחתי באותו זמן, אז לא התחלתי עם קללות.
"כן אה, מה תעשה לה?"
מה אעשה לה? אני אומר הכל בפנים, אני אגיד לה שהיא מגעילה והיא ממש לא הייתה בסדר,
ושאם היא הייתה באה לבקש ממני הייתי עוזר לה...
ואחרי שאגיד לה כמה היא מגעילה, אנתק איתה קשר. כבר עכשיו מחקתי אותה מהמסנג'ר.
אחח, He's So Unusual, תלמד כבר את הלקח המסריח!!!
אסור לסמוך על אנשים. אנשים הם זבלים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual