לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

He’s So Unusual


And I'm heading west, Without a sad goodbye...

Avatarכינוי:  He's So Unusual

בן: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

כל מכשירי הMP3 שלי מכל הזמנים וסיפורים אישיים - כולל תמונות!


הכל התחיל בגיל 12, שה-mp3 היה להיט ולכל הילדים המגעילים בשכבה היה וכולם השוויצו בו... "אפשר להכניס בזה שירים מהמחשב!" "נגמרה לי הבטרייה באמפי הנסגד שלי!" וכו'... ואז היה לי בר מצווה, והחלטתי שאני רוצה מתנה אמפי3 (אתם יכולים לצחוק, אבל אז זה היה משהו חדש ואני בדרך כלל לא מבקש דברים יקרים, אני אוהב דברים פשוטים) אז אבא שלי הלך לחנות וחזר עם אמפי, אני חגגתי לי, ישר האמפי מצא לו בית חם אצלי במחשב, כבר התחלתי להעביר שירים לאמפי הקטן שלי ואז גיליתי שאפשר להכניס בו עד 60 שירים! מאד התבאסתי, אבל אמרתי לעצמי: "נו, לא נורא. שיימאס לי משיר מסוים, אמחק אותו ואשים במקומו שיר אחר". ישבתי שעות וחשבתי אילו שירים מיותרים ואילו שירים חובה לשים באמפי. הקיצר, הכנתי לי פלייליסט שירים באמפי, והאמפי עזר לי המון בחטיבה - הוא כל הזמן היה איתי, כל הזמן רק שמעתי מוזיקה איתו... בהסעות במיוחד, במקום לשמוע ת'זבלים באוטובוס (סליחה על המילים, פשוט אם הייתם במקומי הייתם מבינים...) ושמעתי לי את המוזיקה שאני אוהב. אך יום אחד, השיעור הסתיים והיה צלצול. האמפי השחור היה בתיק, כהרגלו, ומהר רצתי לי לאוטובוס. אך שעליתי לאוטובוס, ובאתי לפתוח את התיק להוציא את האמפי - גיליתי שהאמפי איננו. הרוכסן היה פתוח והיה ברור לי שאיזה ילד מההסעה לקח לי אותו. חזרתי הביתה מבואס ועצוב, האמפי3 היה החבר היחיד שלי והחבר הכי טוב שלי... אמא שלי, ישר לקחה אותי לבית ספר וחיפשנו, בתקווה שנפל לי בדרך שרצתי להסעה (חייבים לרוץ להסעה לתפוס מקום, זה הישרדות ההסעות המסריחות האלו...) ולצערי לא היה זכר לאמפי. אמא שלי התקשרה לרכז המשמעת והוא דיבר עם הכיתה שלי, אבל אף אחד מהכיתה שלי לא גנב לי את האמפי... יום למחרת הלכתי לאותה הסעה, ואז ילדה אחת מההסעה, לי, באה אליי ואמרה לי: "היי, מצאתי את האמפי3 שלך על הרצפה באוטובוס" ולקחתי אותו ממנה והודתי לה מאד, אך אני לא טיפש, ידעתי שכך זה לא היה... וכן, צדקתי, אמי ביררה ומסתבר שילדה אחת לקחה לי אותו מהתיק, ולי, חברה שלה, ידעה שזה שלי אז היא ביקשה ממנה שתתן לה אותו.. גם שקיבלתי את האמפי בחזרה מהלי הזאת, ראיתי שהבטריות היו אחרות, כך שידעתי שמישהו שמע באמפי שלי... בכל אופן, צילמתי לכם את האמפי הראשון שלי, אז זה המכשיר הקטן שעשה לי כ"כ הרבה בעיות:

 

 

ונעבור ל-MP3 הבא שלי, אבל הפעם זה MP4!

 

בתור חובב מושבע למוזיקה, ממש רציתי MP4, רק המחשבה לראות קליפים במכשיר ממש שימחה אותי!

אז אכן שיגעתי להוריי את השכל, והם אמרו רק בתנאי שאני ואחי הקטן לא נריב, והסכמתי ישר!

הם קנו לי דרך "וואלה! שופס" וממש שמחתי... אך רק לאחר הקנייה גיליתי שאין עברית, התבאסתי טיפה.. אבל אמרתי לעצמי אח"כ "לא נורא, במילא אני שומע רק לועזית..."

אבל וואלה התקשרו להוריי, ואמרו להם שאפשר לשדרג את המכשיר בתוספת של כסף והם ישר הסכימו.

אילו הורים נהדרים, אה?

חזרתי הביתה, וזכרתי שאחרי 14 ימים עסקים האמפי שלי צריך להגיע, ונו - עבר הזמן!

אמא שלי אמרה שהאמפי לא הגיע, התבאסתי אך ידעתי שהיא מנסה לעבוד עליי...

שלפתי לה מבחן של תנ"ך, שבו קיבלתי 70, היא אמרה: "כל הכבוד! ועכשיו הנה האמפי שלך" והיא שלפה לי את הMP4, ישר רצתי למחשב והעברתי קליפים.

אך לאחר כמה זמן נהייתה לי אובססיה לקליפים, וחודשים שלמים רק ישבתי להוריד קליפים.

 

יום אחד, האמפי הגיע ל-157 קליפים... לא אשכח זאת בחיים.

הלכנו כל המשפחה לים, לקחתי את האמפי4 שלי איתי, אני זוכר שחרשתי על הקליפ "Thank U" של אלאניס מוריסט...

ואז האמפי התחיל לעשות לי בעיות בבית, רק שחזרנו הביתה האמפי נפטר.

מאד הייתי עצוב, אחרי שישבתי להוריד מעל 150 קליפים הכל נמחק.. ולא היה לי גיבוי לקליפים!

לאחר שקיבלתי את האמפי שלי בחזרה, הורדתי שוב את כל הקליפים ועוד קליפים שעוד לא הספקתי להוריד. וכמובן שהפעם למדתי לקח, וגיביתי את כל הקליפים בדיסקים... סה"כ יש לי עכשיו 500 קליפים, והיד עוד נטויה.

 

הנה התמונה של האמפי4 שלי:

 

 

טוב, ועכשיו נגיע לחלק הפחות מעניין- העאלק "אייפוד שאפל".

 

אחותי קנתה אייפוד שאפל קטן ורוד, היא נורא רצתה אמפי קטן שנתלה על הבגדים... לא עניין אותה קליפים, היא רק רצתה לשמוע מוזיקה.

הקיצר, 14 ימי עסקים עברו והאמפי שלה הגיע... ופתאום בקופסא ממש קטנה ובתוך הקופסא הממש קטנה הזאת הציץ לו אמפי חיקוי לאייפוד שאפל בצבע ורוד!

הופנטתי. ממש רציתי אחד כזה!

אז שיגעתי להוריי שייקנו לי, כי את הMP4 שלי לא לקחתי לבית ספר, פחדתי מאוד שהוא ישבר כי הילדים בהסעה מתפרעים כמו לא יודע מה...

אז הם הסכימו, ואמרתי להם שאשמור עליו כי הוא נתלה על הבגדים!

הם קנו לי, והנה התמונה שלו:

 

 

האמפי הכחול הזה ליווה אותי סה"כ חצי שנה, יום אחד באתי לשמוע בו והוא עשה צפצוף מעצבן והבנתי שהוא מת... הקיצר, חיקוי עלוב! לא לקנות IKO!

התבאסתי מאד שהוא מת, אחותי אז החליטה לתרום לי את שלה... בהתחלה לא הסכמתי, כי זה פאקינג ורוד! מה אני קוקסינל? אבל מצד שני, אני לא יכול בלי מוזיקה בבית ספר!!! אז שיקפצו לי כולם... הנה תמונה שלו :

 

 

ואז השתלטתי עליו סופית, אחותי כעסה וביקשה אותו בחזרה ואמרתי לה שאני לא יכול בלי מוזיקה...

נו, אז היא הלכה וקנתה אמפי חדש... גם קליפס שנתלה על החולצה.

 

נמאס לי מהאמפי הורוד אז תיקנו לי ת'אמפי הכחול והחזרתי ת'ורוד לאחותי, אבל היא הייתה כבר עם האמפי החדש שלה...

שמחתי לי שהאמפי הכחול חזר אליי ומילאתי אותו בשירים... אחרי חודש הוא שוב נהרס, אותו ציפצוף. ולא רציתי שיתקנו לי אותו יותר, ידעתי שזה חרא ושזה שוב ייהרס.

אז התכוונתי ללכת שוב עם הורוד, אבל אחותי חזרה מהעבודה ואמרה לי שהיא מוכנה להשאיל לי ת'אמפי שלה... ישר חגגתי וחטפתי לה אותו, ובאותו רגע אימצתי אותו... אחותי התעצבנה שאני משתלט לה על כל האמפי, אבל לא התכוונתי להחזיר לה אותו.

בסוף נמאס לה והיא קנתה אותו אמפי בצבע אדום.

 

הקיצר, מאז אני והאמפי הזה חיים ביחד באושר ובעושר... אני משתמש רק בו ובאמפי4 עם הקליפים. האמפי השחור הוא לבית ספר ולמוזיקה והאמפי4 הוא אמפי של בית ושל קליפים (לא לוקח אותו לבית ספר, מפחד שייהרס) ואיך אני שומר על האמפי השחור? אני תולה אותו על החולצה, הוא כל הזמן עליי, כך שאף אחד לא יכול לקחת לי אותו או לגנוב לי אותו... יש צלצול, אני מוריד את האוזניות שתלויות ביחד עם האמפי על החולצה ושם על האוזניים.

האמפי השחור על החולצה כבר נהיה חלק ממני והוא נהפך להיות חצי מהלוק שלי, ויש ילדים שמנסים לחקות אותי אבל לא הולך להם, חח יש לי דרך ייחודית לשים אותו על החולצה ביחד עם האוזניות וללפף את האוזניות סביב הצוואר.

 

והנה התמונה שלו, על החולצה שלי :

 

 

כמה פרטים על כל המכשירים:

האמפי השחור הראשון שלי הוא 250 קילו בייט.

הMP4 שלי הוא 4 ג'יגה.

החיקוי לאייפוד שאפל, הורוד והכחול הם 1 ג'יגה.

והאמפי3 השחור שלי שאני תולה על החולצה והוא איתי עד היום, הוא 2 ג'יגה.

 

כמה עצות, מבן אדם עם ניסיון:

* לא לקנות את המכשירים של IKO! זיוף זה רע.

* שאתם לוקחים את האמפי שלכם לבית ספר או לכל מקום אחר, לא מומלץ לשים אותו בתיק, מחשש לגניבה. עדיף שתשמרו עליו טוב או שתקנו אמפי עם קליפס, כמוני.

* הורדתם מלא קליפים ושירים לאמפי שלכם? תגבו!!! אל תעשו את אותה טעות שלי עם האמפי4, אכלתי ת'לב שכל הקליפים נמחקו וישבתי להוריד את כולם שוב...

* עדיף שתקנו אמפי עם כמה שיותר ג'יגה, המקום נגמר מהר.

* לפני שאתם קונים אמפי באינטרנט, שימו לב לפרטים הקטנים!

 

מקווה שנהניתם מהפוסט, כי אני כן ואני מחכה לתגובתכם...

נכתב על ידי He's So Unusual , 6/8/2008 13:58   בקטגוריות MP3, מוזיקה, חופש  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,588
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHe's So Unusual אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על He's So Unusual ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)