*שומע: Heart - Alone*
טוב. אז השבוע הראשון ללימודים לא היה קשה כזה כמו שחשבתי לעצמי...
כן, אולי זה השבוע הראשון שלי בתיכון, אבל בנתיים אני מתמודד יופי. 
יום ראשון:
פספסתי ת'אוטובוס, אבא לקח אותי עם האופנוע (פעם ראשונה שנסעתי על אופנוע, איזה כיף זה!!!),
פספסתי ת'שעתיים הראשונות, שכחתי ת'משקפי ראייה ובדרך חזרה בטעות הגעתי לכפר חב"ד.
יום שני:
אבא לקח אותי לבית ספר, שכחתי את השתייה שלי ועוד היה לי 5 שעות מש"ק בחממה!!!! (אנחנו בית ספר חקלאי)
ולא היה לי מה לשתות ורציתי להרוג מישהו ולאכול אותו. ועוד אחרי ה-5 שעות המייגעות האלו, חזרנו לכיתה לשעה ספרות.
יום שלישי:
קמתי בבוקר, בודק שלא שכחתי שום דבר ואבא לוקח אותי לבית ספר.
בא לכיתה, וכל היום אנחנו רק עוברים מכיתה לכיתה. למה אתם שואלים? אין לנו מזגן בכיתה.
אז כל השבוע,כל שיעור אנחנו מתנחלים בכיתה אחרת. סיוט!
יום רביעי:
מגיע לבית ספר בהסעה, כולם צורחים שסוף העולם מגיע ואני רק רוצה להגיע הביתה, לישון.
אחרי שהיום המסריח נגמר, לא. אלוהים לא רוצה שאחזור הביתה. שעתיים נוספות אמנות!
אני עוד שמחתי, חשבתי אצייר... לא, במקום זה למדתי על מבנים משעממים. כמו שיעור היסטוריה!
יום חמישי:
אחלה יום, הגעתי בשלום לבית ספר, לא שכחתי כלום, הברזתי מספורט והמורה מרשה,
חזרתי הביתה בשלום וגם! -היה לי בוחן באנגלית שעשיתי בעיניים עצומות.
רק שחזרתי הביתה ושמעתי על זה שמצאו ת'גופה של רוז, הייתי עצוב.
יום שישי:
משעמם. באתי לבית ספר, למדתי, אבא החזיר אותי הביתה.
הקיצר, השבוע עבר לי מאוד לאט והתפללתי שייגמר.
והנה, מחר מתחילו לו עוד שבוע. 
אתנחם בזה שעוד מעט מתחילה לה תקופת החגים
במתמט' אני מסתדר, באנגלית אני מעולה (השנה המורה שלנו לאנגלית היא מורה ששנה שעברה זיינתי לה בשכל על סינדי לאופר בלי סוף, ועכשיו היא המורה שלי... פאדיחות, לא?)
ושאר המקצועות בסדר. קצת התבאסתי שתקעו אותי בחממה עם ילדים שאני לא מדבר וכך גם באמנות. נו, שיהיה.
ואם תהיתם, זו המערכת שעות שלי:
ועכשיו,
בנוגע לסוף העולם.
בסוף הוא לא הגיע... דווקא לא הייתי מתנגד. אני מת לישון קצת.
נו טוב, אולי עוד יהיה הפתעה...
איך.
איך אפשר.
להרוג ילדה.
קטנה ומסכנה?!
תראו אותה...
זה פשוט לשבת לבכות.
אני בעד עונש מוות לסבא ולאמא.
מפחיד שקיימים כאלו אנשים...
יהי זיכרונה ברוך.
קיבלתי מ"וואלה! שופס" לוח שנה עם תמונה שלי, איזה מגניב נכון?
חחחח... אני מושפע מעצמי 
והנה תמונת פספורט שלי מגיל... 11 אולי?
מצאתי בארנק שלי שארזתי לטורקיה... אחח, התמימות!
ויותר מאשמח אם תגיבו על הפוסט של הנסיעה הראשונה שלי, שממש קרעתי ת'תחת עליו:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=573281&blogcode=9859878
תודה
זה השבוע המטורף שלי, תודה למי שקרא והגיע עד לפה, מי שהגיע עד לפה - מלך!
שבוע טוב ומצוין שיהיה לכם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual
