(אני יודע שכתבתי שאני עוזב את ישרא, אך אני עוד בהתלבטות. נו, אני מבולבל ואני צריך לחשוב איפה להישאר, פה או בבלוג החדש. אבל בכל אופן, היה לי ממש כיף אתמול שהייתי חייב לכתוב זאת!)
שימו לב- מי שרוצה ללכת אני ממליץ לא לקרוא את הפוסט הזה, כי זה יהרוס לכם...
הגענו למפעל קוקה קולה.
נכנסתי אני ומשפחתי וחיכינו עד שהמדריכה תבוא. איתנו הייתה קבוצה גדולה של דוסים.
ב-9 בבוקר בדיוק, בשעה שאמרו לנו להיות שם, הגיעה המדריכה, גילי.
הלכנו אחרייה והגענו, לפי דברייה, ל"בית המזיגה של ד"ר פמברטון".
היא סיפרה לנו שלפני מאה ועשרים שנה, עבד רוקח בשם ד"ר ג'ון סטית' פמברטון בבית המרקחת של ג'ייקובס, בעיר אטלנטה שבארה"ב.
הדוקטור היה חדשן ויצירתי, וכל הזמן ניסה ליצור שיקוי פלאים שישנה את העולם.
ואז ב-8 במאי 1886, המציא הדוקטור את השיקוי. שותפו של הדוקטור, פרנק רובינסון, נכנס למעבדה כדי לחפש משהו לשתות
שהוא נתקל בשיקוי, הוא לא היה יכול לעוד בפני הריח ושתה את המשקה.
לאחר מכן השיקוי נקרא קוקה קולה ובזכות הבקבוק הקונטור המעוגל (הבקבוק הקלאסי של קוקה קולה) והסמל עם הכתב המיוחד - הפך המשקה לסמל.
היה שם תמונה של איש שדומה לד"ר, והמדריכה התחילה לדבר איתו והוא ענה לה. זה היה מאוד משעשע.
מצאו איש ממש דומה לד"ר!
לאחר מכן הלכנו למין שעשועון טריוויה שכזה, ובו כל אחד ישב על ספסל וענה על שאלות במחשב קטן שהיה לידו.
לאחר מכן, המחשב חישב מי ענה על הכי הרבה תשובות נכונות בזמן הכי מהר, ואני, ספסל מס' 8, הגעתי למקום השני!
ועוד הדוס שישב קרוב לספסל שלי, מס' 9, לקח לי את הקרדיט! זה ממש עיצבן אותי... אני 8, הוא 9!
אבל יאללה, מה אני אתחיל לריב? שיבושם לו. אם היה פרסים כבר הייתי משתולל... 
ואז הצטלמנו עם מדף פחיות ע צ ו ם !
המדריכה סיפרה לנו שמישהו תרם להם את הפחיות, ובתור אות הוקרה הם עיצבו לו פחית עם התמונה שלו...
ואז נזכרתי שפעם זה היה כתוב בעיתון... יפה לו!
ואז ראינו פחית מיוחדת שעוצבה על ידי החברה לחלל, וזו ממש הפחית המקורית!
אח"כ נכנסנו למקום בו ניגנו על חפצי קוקה קולה.
לאחר מכן, הגענו לחלק הכי כיפי ומעניין -מרכז החושים.
ישבנו על ספה מעוגלת ונוחה, וצפינו בתקרה על סרט ובו הראו פרחים ו"הרחנו" את הריח שלהם, היה ברקים ורעמים וירד עליינו גשם והיה ממש כיף...
לאחר שנחנו, הלכנו לרכוב על אופניים. זה היה די מיותר ולא קשור אבל שיהיה...
אח"כ הלכנו ל"בועות", הרגשנו איך זה להיות בתוך בקבוק.
היה ממש כיף! שמנו משקפי תלת מימד וראינו סרט תלת מימדי וזה היה משגע!
לאחר מכן ראינו את תהליך הייצור במפעל, זה היה ממש יפה!
כל התהליך ממוחשב ומתבצע ללא מגע יד אדם, וזה פשוט מדהים.
ואז לדובדבן של הקצפת - כל אחד קיבל פחית קולה חינם, וגם היו כמה מוצרי קוקה קולה למכירה אז קניתי כובע קוקה קולה ועט קוקה קולה למזכרת.
והנה לכם התמונות!
מפעל קוקה קולה מבחוץ:
הפחית שהייתה בחלל (ריספקט!)
אוסף הפחיות האדיר:
היד שלי בלייזר ירוק ומגניב:
תהליך הייצור של בקבוקי ליטר וחצי של ספרייט:
דברי קוקה קולה שאפשר לקנות:
והאוסף העצום - לצערי רק לתצוגה:
הפחית שקיבלתי!
ומאחורה-
שקית השלל שלי 
והנה הדברים שקניתי משם -
כובע קוקה קולה!
ועט קוקה קולה!
ועוד כמה תמונות-
הביטלס מפרסמים את קוקה קולה בשנת 1963
והאיש, שבלעדיו לא היה את הפוסט הזה, וגרוע יותר - לא היה את משקה קוקה קולה!
מרכז החושים - חוויה של טעם בחיים.
מפעל קוקה קולה בבני ברק.
מומלץ!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual
