לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

He’s So Unusual


And I'm heading west, Without a sad goodbye...

Avatarכינוי:  He's So Unusual

בן: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

גולה בעגיל כבר חצי שנה: להוריד או להשאיר?


כן, הגולה לא הלכה לשום מקום.

אולי לא עדכנתי על זה, אבל היא עוד נמצאת לה.

מתחילת ספטמבר, שהייתי בטורקיה.

איזה פאק זה. הייתי צריך לחכות... אבל הייתי חסר סבלני.

הייתי מטפל כל יום, בבוקר ובערב.

ובאמת היה שיפור!

אבל הזנחתי לפני איזה 3 חודשים והנה, המצב גרוע.

התמיסה נגמרה, אז היום קניתי עוד.

ואני מתכוון עכשיו לטפל עד שממש לא ייראו כלום.

אסור לי להיות עצלן! אוף...

 

אולי כדאי שאני אוותר, ואוריד אותה...

ואז כל החקיינים שהלכו ועשו את כל העגילים שאני עשיתי באוזן יישמחו להם...

הכל בגלל העין הרע של הילדים המסריחים בבית ספר.

הכל בגללם.

 

הייתי מעלה תמונות, אבל אני עייף וזה מגעיל.

 

אוף.

ילדים מסריחים מהבית ספר, לא אתייאש. זה יחלים!

 

אוף, אני כ"כ אוהב את העגיל הזה... :(

נכתב על ידי He's So Unusual , 9/1/2009 12:57   בקטגוריות אכזבה, גועל, התלבטות, טראגוס, עצוב, עצבים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני שונא שמחקים אותי.


טוב, היי לכולם.

מזמן לא נכנסתי לפה.

אז מה היה לי בזמן האחרון?

שוב חזר אליי הכאב גרון. לא הלכתי יום שישי לבי"ס.

יום ראשון גררתי את עצמי בכוח, ופיספסתי את ההסעה ורצתי כמו משוגע ובסוף הצלחתי לעלות.

ואחרי כמה שעות השריר ברגל היה תפוס לי. רגל מסריחה.

וזהו, אתמול היה לי בעיקר מיגרנה, שריר תפוס, כאב גרון והצטננות קלה.

 

והיום היינו ב"בית בין גוריון".

טוב, הלכתי כמובן, למרות הכל.

והיה ממש חרא.

למה? ישר זרקנו את התיקים באיזה מקום שכל אחד יכול לבוא ולקחת וכל הסיור בבית חשבתי רק על המצלמה והמשקפיים!

והיינו אולי חצי שעה בבית שלו והקשבנו להסברים וצפינו בספרייה שלו וכו'.

טוב, אני יושב לי בהפסקה המעאפנה... ואז באים אליי 2 בנים מפגרים מהכיתה ומתחילים לחבק אותי כמו משוגעים ונוגעים לי בלחי.

העפתי אותם, אבל הם בכוח נשארו וביקשו מילדה חקיינית אחת שתצלם אותם איתי.

טוב, היא צילמה ואז צעקתי על אחד שייזהר על העגילים באוזן (למי שלא יודע, יש לי 3 עגילים באוזן. טראגוס, הליקס והרגיל [לוב]) ומה היא אומרת?

"תגיד, זה כאב לך...הטראגוס?"

"מאוד!" (משקר)

"לי לא כ"כ כאב..."

"מה?!!? מתי עשית?!"

"לפני כמה ימים, יומיים..."

"תראי!"

*מראה לי את האוזן*

וזה מעצבן מאוד.

כן, שנה שעברה היא עשתה הליקס כמוני, והשנה טראגוס...

מעניין דווקא אחריי!

זה כ"כ מעצבן...$#^$%

כאילו, זה היה חלק מהלוק שלי, לי הייתה האוזן עם הכי הרבה עגילים ופתאום היא מחקה אותי...

זה כ"כ מעצבן!

כן, אני יודע, פירסינגים זה דבר עולמי וכולם עושים את העגילים האלו, אבל עדיין זה מציק לי לעין.

אני קונה משהו - ישר כל הכיתה אחריי.

אני צובע ת'שיער - כולם רצים לצבוע.

אני היחיד שתולה את האמפי על החולצה - פתאום היום ראיתי מישהו מחקה אותי.

אני עוד היחיד שיש לו לוק מקורי משלו וכולם בבית ספר המעאפן הזה חסרי אופי אז הם מחקים אותי.

ואני היחיד שמשנה את השיער ברמה חודשית והם לוקחים את הקרדיט...

שיילכו קיבינימט.

יום יבוא ואני אהיה זמר פאנקיסט ואף אחד לא יוכל לחקות אותי!!!

 

דאמט, אני רוצה לצבוע שוב את השיער.

 


 

ואיזה כיף להיכנס לאתר תפוז ולראות את פרצופה של האחת והיחידה, סינדי שלי.

 


 

וזהו להיום.

הקדימו לי את המבחן מעבר באנגלית ליום רביעי.

Wish Me Luck!

נכתב על ידי He's So Unusual , 8/12/2008 14:16   בקטגוריות אכזבה, בנות, הלם, חוצפה, טראגוס, עצבים, עצוב, תל אביב, בית ספר, טיולים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרע מכל, שלא רציתי שיקרה קרה - הטראגוס הצמיח 2 גולות. בחור הפנימי והאחורי.


כתבתי פה כבר שהטראגוס הצמיח לו גולה.

טוב, הכל טוב ויפה.

אבל היום גיליתי שנפוח לי, ובנוסף יש גולה גם בחור האחורי!

כוס אמק.

בחיים זה לא קרה לי!!!

ההליקס והלוב ממש לא עשו לי בעיות ועברו בשלום... אז למה זה קרה לי? למה?!

 

טוב.

אמא סיימה עבודה, התקשרה לבית מרקחת, עד שהזבלים ענו לה עברו איזה 10 דקות ואז שהם אישרו שיש להם תמיסת סיילין (תמיסה של המי מלח) נכנסנו לאוטו ונסענו.

אמא שלי הורידה אותי ונכנסתי לבד.

אני נכנס לי במעגלים ובמחולות, עד שראיתי את התור הארוך.

פתאום כל העולם ואשתו נהיה לי חולה!

אז חיכיתי בדלפק והרוקחת פנתה אליי וביקשתי תמיסת סיילין.

"מה?!"

"תמיסת סיילין."

"איך?!"

"תמיסת סיילין..."

"לא הבנתי"

"תמיסת סיילין!!!"

"יש תור, תחכה כמו כולם."

 

אז למה פנית אליי? מה הרוע? כאילו, זה בקבוק קטן שעולה 5 שקלים... מה הבעיה שניה לתת לי ופשוט לשחרר אותי, שאמא שלי מחכה לי בחוץ באוטו?

טוב, התור התחיל להצטמצם ואני פשוט עמדתי וחיכיתי ופשוט רציתי לקחת רובה ולירות בכולם, כמה שהייתי עצבני.

גם הייתה מישהי אחת מבוגרת שפשוט רק עלייה חיכיתי חצי שעה. התחילה לבקש לי תרופה לכל חור בגוף!

"תני לי נגד שיעול, תני לי לכאבי גרון, תני לי נגד עקיצות, תני לי זה, תני לי את זה, יש לכם את זה, יש לכם את התרופה הזאת בלי מרשם רופא, אה וגם יש לכם את התרופה נגד ה..."

די!!! כוס אמק, לכי הביתה!!!

טוב, התור הצטמצם ופתאום צצה חיילת אחת משום מקום, שמזכירה פחד מוות את מיה דגן. ואיך אפשר להזכיר ת'יצורה הזאת בלי לקלל כמוהה...

אז השיחה בין החיילת המקללת לאישה שבאה לתור הלך ככה:

"סליחה, אני לפנייך. יש תור"

"כוס אמא שלך!!! אני הייתי לפנייך! יאללה אל תעצבני אותי"

"אבל אני לפנייך! למה את מדברת ככה?"

"כוס אמא שלך יא בת זונה מה את חושבת נפלת על מטומטמת?! אני מחכה פה שעה!"

"אבל איך את מדברת! תדברי אליי יפה!"

הרוקחת מתערבת: "סליחה גברתי תעזבי בבקשה"

החיילת: "פוסטמה אל 'דברי אליי בכלל, כוס אמא שלך דברי ככה לחברות שלך!"

 

אז מה עושה הרוקחת, בלוגרים של ישרא-בלוג יקרים?

נותנת לחיילת.

"הנה,קחי, עכשיו תעופי מפה"

"יא בת זונה!!! תמותי"

*החיילת עונה לטלפון ואומרת "הם חושבים שאני פראיירית"* ואז הלכה לכיוון הדלת וטרקה אותה כשהיא אומרת:

"יא בני זונות! שונאת אתכם, כוס אמא שלכם תמותו כולכם!"

ואז הרוקחת ממשיכה בעיסוקה, ומי הפראייר שמחכה?

כן, אני.

בסוף הייתה מישהי אחרונה וביקשתי ממנה אם אפשר לעקוף אותה, כי זה באמת משהו קטן...

"טוב, אתה יכול" ואז שינתה את דעתה "בעצם, גם לי זה משהו קטן" וקנתה.

אל תשכחו את זה שהרוקחת גם לא נתנה לי להיות לפנייה שהיא אישרה לי! כוס אמא שלה.

הקיצר אמרתי לרוקחת "נו כבר..." והיא אמרה: "מה דחוף לך כ"כ? הפירסינג גם היה דחוף?" ואמרתי לה "כן! בדיוק!"

ואז הגיע תורי, החדר היה שומם ואפילו זבוב מזדיין לא נכנס לבית מקרחת.

הרוקחת הלכה, פתחה מגירה מסכנה והוציאה 2 בקבוקים קטנים ומסכנים.

"5 שקל בבקשה"

נתתי לה והלכתי.

 

אז מה היה הרוע?!

כוס אמק...

גם שחזרתי לאמא, אמא דברה עם זאתי ש"ויתרה לי" ועוד היא אומרת לאמא שלי "יואו, אם הייתי יודעת שהוא הבן שלך הייתי מוותרת לו".

איזה אנשים צבועים!!!

תאמינו לי, הייתי צריך להצטרף לקללותיה של החיילת ההיא.

נמאס לי מכולם במדינה הזאת!

 

רק בשביל להראות לכם כמה התמיסה קטנה:

והטראגוס החולה שלי:

 

אוף. אני כ"כ עצבני.

אני בטוח ב-100% שהוא נגרם כתוצאה מהעין של הזבלים בבית ספר.

כולם מסתכלים על האוזן שלי ושואלים לגביה.

הכל בגללם.

אבל זין. אני לא מוריד.

מצידי שתנשור האוזן...

זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי,

זה נותן לי בטחון עצמי,

אני אוהב את העגיל הזה,

נלחמתי המון בשבילו,

אני רוצה אותו.

ו-2 גולות לא יהרסו לי את זה.

נכתב על ידי He's So Unusual , 25/9/2008 20:00   בקטגוריות עצבים, חוצפה, טראגוס, תמונות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
1,588
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHe's So Unusual אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על He's So Unusual ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)