טוב.
אז לכבוד החג, חשבתי לעשות פוסט נחמד שהפעם יתעמק יותר בעניין הבלוג שלי ובבלוגים בכלל.
תעשו חיים!
אז איך הכל התחיל...?
הבלוג הראשון, שלי, בעצם היה באתר תפוז. שם היו רוב הבלוגים שלי.
נראה לי רעיון יפה כל העניין של הבלוגים, פתחתי בלוג וחשבתי על איזה נושא יהיה הבלוג... חשבתי על סרטי אימה, אז עשיתי.
הבלוג לא כ"כ הצליח, השארתי בו רק פוסט אחד ויותר לא שמעו ממני. גם לא הגיבו לי בו ולא נכנסתי אליו בכלל. רק היום אפשר להגיד 
גם זה היה השם משתמש של אחותי, אז בכלל לא רציתי לכתוב בו...
הבלוג נפתח ביולי 2005, ועד היום יש לו 126 כניסות.
ואז שוב חזר אליי החשק לבלוג, כי להמון חברים שלי היה בלוגים ורציתי גם...
אז החלטתי לפתוח בשם משתמש שלי ולא בשם של אף אחד, בלוג שלי ורק שלי!
רק חבל שלא הסתדרתי עם החלון עריכה של ישרא ויותר לא נכנסתי לבלוג, וכך גם אף אחד ויש לי רק 2 כניסות אליו
והבלוג נפתח ב-19/8/2006. (וכמו שניתן היה לראות, באותה תקופה הייתי מכור לנחשים)
ואז פתחתי את הבלוג הממש מצליח שלי בתפוז.
מלא גלשו בו וכתבתי בו יותר מ-70 פוסטים.
אבל באותה תקופה רבתי עם חברים שלי מהאינטרנט והייתי מאד מדוכא ועצוב, ורוב הפוסטים שלי היו דכאוניים וההורים ראו ובגלל זה מחקתי...
סיפור ארוך.
פתחתי אותו ביוני 2006 והיו לי 23,460 כניסות!
ואז הלכתי לכיוון של בלוג הומור, ודווקא הלך לי לא רע!
אבל משום מה כתבתי רק 6 פוסטים... חבל!
מדי פעם אני נכנס אליו, ונקרע מצחוק...
פתחתי אותו בנובמבר 2006 והיו לו עד עכשיו 2,650 כניסות.
בהחלט אחד הבלוגים האהובים עליי שפתחתי!!!
ואז השתכללתי, ואחרי תקופה ארוכה שלא פתחתי בלוג - החלטתי לעלות מדרגה ולפתוח בלוג באתר בינלאמי ובאנגלית!
לכן פתחתי בלוג במייספייס...
אה כן, פתחתי אותו ב-17 ליוני 2008. וצפו בו עד היום 127... נחמד.
ואז - פתחתי את הבלוג הזה! והשאר זה באמת היסטוריה. פה כיף לי לכתוב ואני מרגיש בבית.
אני באמת מקווה שגם את הבלוג הזה לא אסגור... נעים לי פה! 
וגם הבלוג "החדש" - שבסוף אני לא רושם בו.
סה"כ - 7 בלוגים.
מרשים, לא?
אני אוהב את הבלוג הזה 
ועכשיו, למה נשארתי פה.
טוב, אז כי היה לי קשה לעבור פתאום לבלוג אחר...
אתם מבינים, מלא דברים כתבתי פה. כמו הטיסה הראשונה לחו"ל... וזה נראה פתאום "מזוייף" שהפוסט שלא הצלחתי להירדם לפני הטיסה נרשם פה ופתאום אני רואה אותו בבלוג החדש.
אז החלטתי להישאר פה, במיוחד לאחר שהבלוגר בשם המטורף ההוא האיר את פניי והסביר לי שישרא לא באמת מוחק בלוגים שלא מעדכנים תוך 4 חודשים, כך ששמחתי.
למה לעזאזל הוא He's So Unusual?!
יש כמה וכמה סיבות לכינוי שלי:
1. אולי זה יישמע לכם מאוד מוזר, אבל השיר הכי ישן שאני מכיר הוא משנת 1919 והוא השיר He's So Unusual, של הזמרת הלן קיין.
שיר ממש טוב ואני ממש מתחבר למילותיו...
"You talk of sweeties, bashful sweeties,
I got one of those,
Oh, he's handsome as can be,
But he worries me;
He goes to college and gathers knowledge,
Hooh! What that boy knows!
He's up in his Latin and Greek,
But in his sheikin', he's weak!
'Cause when I want some lovin',
And I gotta have some lovin',
He says, "Please! Stop it, please!"
He's so unusual!
When I want some kissin',
And I gotta have some kissin',
He says, "No! Let me go."
He's so unusual!
I know lots of boys who would be crazy over me,
If they only had this fellow's opportunity.
You know, I would let him pet me,
But the darn fool, he doesn't let me!
Oh, he's so unusual that he drives me wild!
When we're in the moonlight,
He says, "I don't like the moonlight.
Aw, let's not talk in the dark."
Huh, he's so unusual!
And when we're riding in a taxi,
He converses with the cheuffeur,
Oh, why don't he talk to me?
Oh, he's so different!
Others would be tickled pink to bop-op-a-dop-e-dop!
He don't even know what bop-op-op-a-dop's about!
He says love is hokum,
Oh, I'd like to choke, choke, choke him!
'Cause he's so unusual that he drives me wild!
You might as well be by yourself as in his company,
When we're out together, I'm as lonesome as can be.
But still I'm mad about him,
And I just can't live without him;
'Cause he's so unusual that he drives me bop-bop-a-dop-bop!"
(מהאתר http://www.lyricsmania.com/ )
2. כי המון שנים אח"כ, עוד זמרת פאנקיסטית ועם קול ילדותי שעשתה המון צרחות ורעש בשם סינדי לאופר, הוציאה אלבום בשם She's So Unusual, והיא גם הייתה מאוד שונה ומשונה, עם קול מיוחד, שיער מנופח צבעוני וחצי מגולח - הייתה הג'ניס גופלין של שנות ה-80! והיא הזמרת האהובה עליי ביותר (כן, זאת היא בלוגו הבלוג)
אגב, אפילו אני עשיתי פארודיה לתמונה של סינדי, יצא לי דווקא מוצלח! לא?
3. והסיבה השלישית היא - כי אני באמת שונה!
אם יכולתם לראות אותי בבית ספר באמת הייתם אומרים זאת.
אצלי בבית ספר כולם מתחלקים ל-3 קבוצות:
הראשונה היא הערסים, השנייה היא הפרוצות והשלישית היא - אני 
אני שונה ומרגיש כך כי כל הזמן מסתכלים עליי שונה ומתנהגים אליי ככה וככה אני מרגיש.
בטח כל אחד מרגיש כך, לא?
אבל אני גם במיוחד שומר על מראה שונה שיבדילו אותי מהשאר, אם זה שהאמפי תלוי לי על החולצה, או השיער שמשנה צורות וצבעים...
אז זהו, מקווה שנהניתם מהפוסט שלי!
כי אני מאוד נהניתי.
ומקווה מאוד שהבלוג הזה ילווה אותי עוד המון... רק בדברים הרעים וגם בטובים
היי! עכשיו יש לי 65 פוסטים!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual