He’s So Unusual

*שומע: Transvision Vamp - Baby I Dont Care*

טוב, אז אם אתם פעם ראשונה קוראים פה - התלוננתי כבר בפוסט האחרון של החודש הקודם על כאבי שן.

אז היום, סוף סוף ההורים התעמקו בכאבים החזקים בשן אחת שלי ולקחו אותי לרופא.

"אני באמת מקווה שזה לא חור" עודדה אותי אמי.

"אולי זו דלקת" אמר אבי.

טוב, אני ואבא שלי הלכנו למרפאה נידחת.

נכנסנו והרופא ישב ליד המחשב והסתכל עליינו.

"בוא רגע, אתה מבין במחשב" הוא קרא לי, ובאתי לראות מה הבעיה.

"מישהו שלח לי מייל ובו הוא ציין שהוא שלח לי קובץ, אך לא הגיע כלום!"

ואחרי שבחנתי לו את המייל, הוא לא קיבל שום קובץ ונכנסנו לחדר.

"אל תפחד, זה לא כואב" אמר אבא שלי בניסיון גרוע להרגיע.

"מה לפחד, עוד מעט צבא... אתה ממש לא צריך לפחד"

"מישהו אמר שאני מפחד?! " ובעצבים שכבתי לי על המיטה המעאפנה.

הוא צילם את השן הכואבת, ואמר שלפי צילום אין כלום.

"זה כנראה אוכל דחוס תקוע לך" מילמל הרופא.

ואז הוא התחיל להכניס לי דברים לפה, ואני, במקום לפחד מהדברים המוזרים שהיו בפה שלי בחצי שעה האחרונה, תהיתי אם הדברים נקיים.

ואז אחרי שהוא עבר עם חוט ניטרלי, הוא קבע שיש לי אבנית וניקה לי.

זה ממש לא היה נעים!

לא כאב, אבל בהחלט לא נעים. טיפה כאב שהוא נגע בחניכיים.

"תירק בבקשה" אמר הרופא, ואני, שהרגשתי באותו רגע שיש לי בריכה של מים, דם ואבנים - ירקתי לכל עבר במרפאה

זה היה ממש מצחיק...

ושירקתי יצאו מלא אבנים, הרגשתי כמו הר געש.

נו טוב, העיקר זה מאחוריי. יש לי 3 חורים עכשיו בשיניים התחתונות.

אני יכול להשחיל לשם עגיל חישוק...

וזהו. אני שמח שזה לא חור או דלקת או וואטבר.

וזה די מוזר שכואב מאבנית. נו, אולם זו הפעם הראשונה שלי אצל רופא שיניים, אז אולי זה הגיע לכזו רמה.. שאפשר להבין.

והיי, השיניים שלי ממש נקיות ויפות מאי פעם!

סופ"ש נעים לכולם!

(אני יודע שכתבתי שאני עוזב את ישרא, אך אני עוד בהתלבטות. נו, אני מבולבל ואני צריך לחשוב איפה להישאר, פה או בבלוג החדש. אבל בכל אופן, היה לי ממש כיף אתמול שהייתי חייב לכתוב זאת!)

שימו לב- מי שרוצה ללכת אני ממליץ לא לקרוא את הפוסט הזה, כי זה יהרוס לכם...

הגענו למפעל קוקה קולה.

נכנסתי אני ומשפחתי וחיכינו עד שהמדריכה תבוא. איתנו הייתה קבוצה גדולה של דוסים.

ב-9 בבוקר בדיוק, בשעה שאמרו לנו להיות שם, הגיעה המדריכה, גילי.

הלכנו אחרייה והגענו, לפי דברייה, ל"בית המזיגה של ד"ר פמברטון".

היא סיפרה לנו שלפני מאה ועשרים שנה, עבד רוקח בשם ד"ר ג'ון סטית' פמברטון בבית המרקחת של ג'ייקובס, בעיר אטלנטה שבארה"ב.

הדוקטור היה חדשן ויצירתי, וכל הזמן ניסה ליצור שיקוי פלאים שישנה את העולם.

ואז ב-8 במאי 1886, המציא הדוקטור את השיקוי. שותפו של הדוקטור, פרנק רובינסון, נכנס למעבדה כדי לחפש משהו לשתות

שהוא נתקל בשיקוי, הוא לא היה יכול לעוד בפני הריח ושתה את המשקה.

לאחר מכן השיקוי נקרא קוקה קולה ובזכות הבקבוק הקונטור המעוגל (הבקבוק הקלאסי של קוקה קולה) והסמל עם הכתב המיוחד - הפך המשקה לסמל.

היה שם תמונה של איש שדומה לד"ר, והמדריכה התחילה לדבר איתו והוא ענה לה. זה היה מאוד משעשע.

מצאו איש ממש דומה לד"ר!

לאחר מכן הלכנו למין שעשועון טריוויה שכזה, ובו כל אחד ישב על ספסל וענה על שאלות במחשב קטן שהיה לידו.

לאחר מכן, המחשב חישב מי ענה על הכי הרבה תשובות נכונות בזמן הכי מהר, ואני, ספסל מס' 8, הגעתי למקום השני!

ועוד הדוס שישב קרוב לספסל שלי, מס' 9, לקח לי את הקרדיט! זה ממש עיצבן אותי... אני 8, הוא 9!

אבל יאללה, מה אני אתחיל לריב? שיבושם לו. אם היה פרסים כבר הייתי משתולל...

ואז הצטלמנו עם מדף פחיות ע צ ו ם !

המדריכה סיפרה לנו שמישהו תרם להם את הפחיות, ובתור אות הוקרה הם עיצבו לו פחית עם התמונה שלו...

ואז נזכרתי שפעם זה היה כתוב בעיתון... יפה לו!

ואז ראינו פחית מיוחדת שעוצבה על ידי החברה לחלל, וזו ממש הפחית המקורית!

אח"כ נכנסנו למקום בו ניגנו על חפצי קוקה קולה.

לאחר מכן, הגענו לחלק הכי כיפי ומעניין -מרכז החושים.

ישבנו על ספה מעוגלת ונוחה, וצפינו בתקרה על סרט ובו הראו פרחים ו"הרחנו" את הריח שלהם, היה ברקים ורעמים וירד עליינו גשם והיה ממש כיף...

לאחר שנחנו, הלכנו לרכוב על אופניים. זה היה די מיותר ולא קשור אבל שיהיה...

אח"כ הלכנו ל"בועות", הרגשנו איך זה להיות בתוך בקבוק.

היה ממש כיף! שמנו משקפי תלת מימד וראינו סרט תלת מימדי וזה היה משגע!

לאחר מכן ראינו את תהליך הייצור במפעל, זה היה ממש יפה!

כל התהליך ממוחשב ומתבצע ללא מגע יד אדם, וזה פשוט מדהים.

ואז לדובדבן של הקצפת - כל אחד קיבל פחית קולה חינם, וגם היו כמה מוצרי קוקה קולה למכירה אז קניתי כובע קוקה קולה ועט קוקה קולה למזכרת.

והנה לכם התמונות!

מפעל קוקה קולה מבחוץ:

הפחית שהייתה בחלל (ריספקט!)

אוסף הפחיות האדיר:

היד שלי בלייזר ירוק ומגניב:

תהליך הייצור של בקבוקי ליטר וחצי של ספרייט:

דברי קוקה קולה שאפשר לקנות:

והאוסף העצום - לצערי רק לתצוגה:

הפחית שקיבלתי!

ומאחורה-

שקית השלל שלי

והנה הדברים שקניתי משם -

כובע קוקה קולה!

ועט קוקה קולה!

ועוד כמה תמונות-

הביטלס מפרסמים את קוקה קולה בשנת 1963

והאיש, שבלעדיו לא היה את הפוסט הזה, וגרוע יותר - לא היה את משקה קוקה קולה!

מרכז החושים - חוויה של טעם בחיים.

מפעל קוקה קולה בבני ברק.

מומלץ!!!!

האמת?

זה היה היום כיפור הכי נחמד שהיה לי.

הייתי מאד טרוד איך אעבור אותו, אבל הצלחתי.

האמנם לא צמתי, אבל האמת אני מתחרט כי אם הייתי רוצה הייתי יכול...

כן, אז שמעתי מוזיקה היום. אבל זה כי ממש לא יכולתי.

אז שעשיתי שיעורים במתמטיקה (כן, גם אסור לכתוב נו...) שמעתי את ה-DVD של סינדי לאופר.

אה כן, וגם טיפה הייתי במחשב.. לא משהו רציני.

נו טוב, אז אני הבנאדם הכי גרוע בעולם וחוטא. מצטער. אני אשתדל יותר שנה הבאה, מבטיח!

הנה לכם התמונות המצחיקות שיצאו לי ביום כיפור, מרוב שיעמום טוטאלי:

יפה לי לבן, לא?

בכל אופן, אני מסתכל על התמונות האלו ונקרע. לא יודע אם זה שיעמום, שגעון או בכלל שאני פוזאיסטי.

אגב, אין יום כיפור שנסעתי באופניים...

לא אוהב לרכוב על אופניים ביום כיפור, זה נראה לי מפגר.

אבל השנה התחרטתי ונסעתי אחרי מליון שנה!

נראה לי הפעם האחרונה שנסעתי באופניים זה היה עוד שנותקתי מגלגלי עזר בתקופה המוקדמת של היסודי.

אז... כבוד לי!

אופניים מגניבות, הא?

האמת, יש לי אופניים צהובות יותר גדולות, אבל לא היה לי נוח לנסוע עלייהן אז השתלטתי על הכחולות...

ואגב, לאנשים החוצפנים בשכונה שלי היה קשה לחכות, אז הם כבר התחילו לנסוע ב-17:50...

וזאת התמונה הכי גרועה שיצאה לי מימי על המכונית הראשונה שנסעה:

יימח שמם.

אבל באמת, היה לי אחלה של יום כיפור... וואי, אני לא מאמין שיום כיפור מאחוריי.

ראש השנה וכיפור מאחוריי, עכשיו תורו של סוכות...

ואז אתחיל לקרוע את התחת בלימודים.

נ.ב- יש דבר חדש בישרא, לזכור את השם משתמש.

זה ממש חרא! לחצתי על זה ונכנסתי לעריכה לאחר שלא הייתי במחשב ביום כיפור, כתבתי את כל הפוסט הזה והכל נמחק כי "נענע לא זיהה אותי". ראו הוזהרתם.