*שומע: Kate Bush - Hounds of Love*
היום הייתי בכותל, במסגרת הסיורים לשל"ח.
אני יכול להגיד שכל פעם שהייתי שם היה שקל, הייתי עכשיו עשיר ברמות של גאידמק.
אבל לא, סיור לשל"ח.
הייתי צריך ללכת...
לקחתי כובע, מחברת וקלמר, בקבוק חצי ליטר ונסעתי לירושליים, עם הילדים מהכיתה.
באיזה שהוא שלב שהיינו רחוקים מכיפת הזהב, המורה ביקש שנעשה V עם היד ושהכיפה תהיה בין 2 האצבעות שלנו.
כמובן שזה היה דבילי, ולא עשיתי בזמן שכל הטיפשים בכיתה עשו...
אז הו התחיל לצעוק עליי: "תעשה גם אתה! מה אתה מסתכל עליי! נו למה אתה לא עושה! דוגמן!"
איזה מפגר...
ואז כל הבנים בכיתה התחילו לקרוא לי דוגמן.
טמטום כבר אמרתי?
גם שנה שעברה המניאק נתן לי לסחוב את הג'ריקן בזמן שהזבלים לא סוחבים כלום ואני הייתי העבד שסוחב, אז התעצבנתי אז "שכחתי" את הג'ריקן והמורה הזה התחיל לבכות ולצרוח "איפה ג'רי שלי!?" וכולם חיפשו, בזמן שאני ישבתי רגל על רגל וצחקתי על כל הטיפשים שחיפשו 
מאז הוא למד את הלקח והוא לא נותן לי את הג'ריקן...
היה כיף, קניתי בייגלה ושמתי פתקים בכותל. התקרבתי לאלוהים!
וזהו, רצתי מהר לשים פתקים שהילדים בכיתה לא יראו, כי יש לי תדמית של "ילד קשוח שמאמין רק בעצמו ולא באלוהים" 
וכמובן שצילמתי כמה תמונות:
זו תמונה שהתלמיד החדש צילם אותי...
שלא נדע 
אני, מקורב לאלוהים! מי אמר שאני לא מאמין?
וזהו,
אני שונא סיורי של"ח.
עוד האח של המורה, שמדבר איתי כל הזמן על מוזיקה היה עם כיתה אחרת... באסה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual