אז ככה.
נתחיל בזה שבחיים לא טסתי.
כל החיים רק דמיינתי את הנסיעה שלי, וכ"כ רציתי לנסוע.
מלא מטוסים עוברים מעל ביתי, וכל הזמן רציתי שפעם אחת אני אהיה זה שיהיה במטוס, זה שאעבור מעל בתים.
ההורים, במלא ארוחות פיארו את הדיוטי פרי והיו באים מאחוריי ומדגימים את הנסיעה בעזרת הכיסא.
אך השנה, התחילו דיבורים על נסיעה לטורקיה!
אמא שלי מאוד רצתה, היא שמעה שכולם נוסעים ונהנים מאוד...
אבא שלי בחיים לא הסכים, כל חופש גדול היינו נוסעים למלון אחר בטבריה (היינו בשרתון מוריה, נהר הירדן, רויאל פלאז'ה)
והשנה החלטנו לנסוע!
בסוף כיתה ט' כבר קבענו דיל ל-31 לאוגוסט.
אך אבוי!
אחותי לא יכלה בגלל הסניף שלה.
אבא שלי לא יכול בגלל הניתוח שהוא עבר.
אחי לא יכול בגלל הקייטנה שלו.
הקיצר, מלא דברים מנעו מאיתנו לנסוע!
אבל בסוף - חלי, סוכנת הנסיעות מצאה לנו דיל מצוין - מלון קרמלין באנטליה, מה-31 לאוגוסט עד ל-4 לאוגוסט.
המחיר היה אחלה, החלטתי להפסיד את השבוע הראשון של הלימודים - וארזנו!
אז הנה אני, מסכם לכם את החופש המדהים שהיה לי, בטורקיה, כולל חוות דעת על המלון.
אז בואו נתחיל!
ה-31 לאוגוסט
הכל היה מוכן וארוז, קמנו בבוקר, והיה לחץ נוראי.
הורדנו את המזוודות לאוטו וקראנו לכלב שלנו, שיבוא איתנו.
הכנסנו אותו לאוטו, ואז לקחנו אותו לפנסיון.
היה לו מאוד קשה, האיש בפנסיון לקח אותו בכוח והוא נשכב על הרצפה, מנסה להישאר איתנו.
זה היה ממש קשה לנו.
אבל זה זמני, אנחנו רוצים לנסוע - כך חשבנו.
טוב, נכנסנו לשדה תעופה, אך לא ממש הגענו... נסענו באוטובוס שיקח אותנו, לאחר ששמנו את האוטו בחניה.
הנה אני, כך אני נראה (
) באוטובוס:
זהו!!!
הגענו לשדה תעופה!!!
שמנו את המדווזות, עברנו ביקורת דרכונים, מה לא.
ישבנו, נחנו והסתכלנו על השעון
וגם על לוח הטיסות, במקרה שהטיסה תדחה או משהו...
ואז הגיע הזמן ל...
דיוטי פרי!
כל החיים שלי, הוריי רק דיברו על הדיוטי פרי.
"אתה תהיה בשוק"
"זה מקום ענקי"
"כזה דבר בחיים עוד לא ראית"
"כל אחד מקבל רק דבר אחד!"
והאמת?
חרא של מקום.
לא מבין מה ההתלהבות של האנשים, זה כמו סופר פארם נידח.
לא סתם קוראים לזה "רותי, תקני בדיוטי" כי הלקוחה היחידה שלהם זו רותי 
אפילו ההורים שלי היו בשוק ואמרו שזה לא מה שהם זכרו...
טוב, קנינו יין אחד והלכנו.
לכיוון שער C- שער הטיסה!!!
ואז מרחוק...
ראינו את המטוס שניסע בו!!!
חיכינו, חיכינו, חיכינו, חיכינו...
ואז נכנסנו למטוס!
הלכנו בשרבול הזה, והיה ממש הרעש של המטוס כבר.
ואז, נכנסתי למטוס וקלטתי שאני נוסע!!! ואיזה מטוס ענקי זה
כמובן שצילמתי את עצמי במטוס...
ואז...
לשים חגורות!!!
ו... המראה!!!
ו... מה אני יכול להגיד.
היה כיף חיים להמריא.
בכלל, שהמטוס רץ על המסלול... זה מרגיש כמו מתקן בלונה פארק.
זה היה כמעט כמו שדמיינתי את זה.
ההרגשה הזו, שאתה בשמיים... שהתנתקת מהקרקע... פשוט מדהים.
אני אפילו השתוקקתי לטיסה חזרה, מרוב שזה היה כיף!
ואז, כעבור כמה דקות, ביקשו מאיתנו להוריד את החגורות וחילקו לנו אוכל.. טוב, לא בדיוק האוכל שציפיתי.
והתחיל להיות לי משעמם, אז מרוב שיעמום התחלתי לפצפץ שקיות...
ואז עברנו מעל קפריסין!
ואז, היה לי משעמם, אז התחלתי לשמוע מוזיקה!
עוד כתבתי בפנקס את פלייליסט הטיסה, שאזכור אותו:
Wham! -Young Guns
Cyndi Lauper - Boy Blue
Fleetwood Mac - Seven Wonder
Carole King - So Far Away
Gary Numan - Cars
אך, לא הספקתי לשמוע יותר מ-5 שירים ו... הגענו!
ממש הייתי בשוק שכבר אמרו לנו לשים חגורות.
תוך שניות הגענו!!!!!!!!!! זה היה ממש קצר!!!!!!!!
כבר ראיתי את טורקיה דרך החלון...
ואז, תוך שניות נחתנו.
האמת, חשבתי שאנחת ישר ובעדינות...
אבל לפי דעתי זו לא הייתה נחיתה, יותר נכון כמו התרסקות... היה בום ממש חזק שנחתנו וקיבלתי מכה.
האמת, כולם היו בשוק.
אבל התאוששתי מהר שראיתי שנחתנו, ושאני בארץ אחרת, ובכלל, שהגענו בשלום.
נכנסנו לשדה התעופה, חיכינו למזוודות, ושהם הגיעו לקחנו אותם.
ואז יצאנו מהשדה תעופה, וזו הייתה הפעם הראשונה אני חושב שראיתי את הדגלים שלהם שם, כל חור הם תוקעים ת'דגל שלהם, זה לא יאומן...
אצלנו צריך יום עצמאות בשביל לשים ת'דגל שלנו
ועלינו על אוטובוס למלון קרמלין.
כמובן שנרדמתי באוטובוס מרוב עייפות.
אח"כ גיליתי שהאוטובוס עצר, קמתי וקלטתי ש...
הגענו למלון!
ואז ישר הלכנו לבקש חדר, עד אז שנתנו לנו כרטיסים והכל הלכנו לאכול בחדר האוכל במלון.
ואז חזרנו ללובי לקבל חדר, ביקשנו 2 חדרים (אנחנו 5 אנשים: ההורים שלי, אני, אחי ואחותי) ובסוף נתנו לנו 2 חדרים אבל רחוקים זה מזה.
ההורים התעצבנו ואז נתנו לנו חדר ברמה - חדר אחד עם 2 קומות.
היינו מרוצים!
המראה של החדר, בכניסה:
השירותים (כן, גם את זה צילמתי...)
הטלוויזיה:
המיטה:
המרפסת:
ועכשיו - הקומה השניה!
הנה תמונה של כל החדר:
והשירותים:
אחרי שנכנסנו לחדר, פרשתי לי לישון.
אח"כ, יצאנו לאכול שוב בחדר האוכל ואז ראינו הופעה של זמרת אחת עם קול של צפרדע שדרסו, ששרה שירים כמו Stand By Me של Ben E King ו-Can't Get You Out Of My Head של קיילי מינוג.
היה משעמם, אבל נחמד.
באותו ערב כבר הכנתי רשימה בפנקס שלקחתי איתי, להשלמת הלוק שלי לחזרה לבית ספר:
דברים לעשות לפני החזרה לארץ:
1.עגילים
2.שרשרת
3.צמיד
4.להסתפר - גלח
5.קעקוע
בסוף הההורים שלי בלי ברירה עמדו ברשימה והשגתי את כולם, אבל ויתרתי על קעקוע לטובת שרשרת יקרה אחת.. הנה תמונה של החפצים:
ואז הלכתי לישון.
ה-1 לספטמבר
קמנו בבוקר, מהר קמתי וצחצחתי שיניים ומרחתי בפנטן פלוס כמו כל בוקר.
הלכנו לאכול, ואז הלכנו לבריכה במלון!!!
התגלשתי בכל המגלשות!
אח"כ התקלחנו, ושב פעם הלכנו לישון.
קמנו שוב, אכלנו, ותוך כדי הסתובבנו בחנויות במלון וקניתי 2 עגילים.
היה דוכן ממש מגניב במלון, של זכוכיות ובהם תמונות של אנשים בתלת מימד.
זה ממש הזכיר לי את הארי פוטר... רציתי לעשות גם, עד ששמעתי את המחיר.
התנחמתי בתמונה:
נראה כמו אנשים מתים, לא?
ה-2 לספטמבר
כרגיל.
קמתי, אכלתי, הלכתי לבריכה.
הסתובבתי גם בים של המלון!
תראו את החול של טורקיה:
ואחת התמונות שאני הכי גאה שצילמתי בטורקיה:
ראיתם איזה נקי? לא כמו אצלנו...
אח"כ הלכתי גם להסתפר, נפרדתי משלום מהגוונים הבלונדיניים ועשיתי קו של גלח מסביב לכל הראש!
הנה לכם התמונות:
ובואו לא נשכח את היתושים.
אני ומשפחתי ממש נעקצנו!
יש שם וואחד יתושים... יתושים קטלניים ממש!
והתוצאה:
אח"כ התקלחתי, ישנתי, אכלתי, ראיתי מופע קסמים ממש יפה, שתיתי והלכתי לישון.
ה-3 לספטמבר
קמתי, אכלתי, בבריכה הצטלמתי, התגלשתי שוב עם המשפחה, ואז שמתי את המצלמה בחדר והלכנו למלון השני שמחובר למלון שהיינו - טופקאפי.
זה אותו בעל הבית, אז המלון שלנו (קרמלין) והמלון טופקאפי מחוברים.
היה כיף!
ואז היה להם בריכת גלים, אז בכלל היה לנו כיף!
הלכנו לישון ואז קניתי שרשראות - אחד עם מזל סרטן (המזל שלי) ועוד אחת מדהימה שהייתי חייב לקנות למזכרת.
ואז חזרתי לישון.
ה-4 לספטמבר
יום מעאפן למדי.
קמנו, הלכנו לאכול בחדר אוכל. תראו אילו אבטיחים יפים יש להם בצהריים!
ואז התחלנו לארוז.
ב-12 כבר פינינו את החדר והיינו הומלסים.
ישבנו בלובי וחיכינו ל-4 בצהריים, שיבוא האוטובוס וייקח אותנו לשדה התעופה.
הגיע 4 בצהריים, כל היישראלים, כהרגלם, רצו והתנפלו על האוטובוס כמו בהמות ואז הודיעו שזה נדחה לעוד שעתיים.
חזרנו למקום וחיכינו עוד שעתיים.
זה היה ממש חרא, למה לא אמרו לנו?
יכולנו לתכנן את היום אחרת כך שגם היינו נהנים מבריכה...
הגיע שש ונסענו.
הטיסה הייתה "אמורה" להיות ב-19:20, אך שבאנו אמרו לנו שהטיסה בסוף יוצאת ב-20:30.
אך בסופו של דבר הסתבר שהטיסה יוצאת ב-22:25!!!
האוטובוס לקח אותנו בסופו של דבר לשדה התעופה.
ו... חיכינו בתור.
ואחרי המון המון המון המון המון המון המון המון המון זמן...
הגענו לדיוטי פרי!
ואז ראיתי שיש עוד זמן עד לטיסה:
אז החלטתי לקפוץ לבקר את השירותים.
ואז נדהמתי שראיתי את "האסלה"! איזה קורע זה.. כן, גם את זה צלמתי. הייתי חייב!
תגידו, מה קורה אם מישהו רוצה לחרבן?
וזהו! נגמר!!!
עלינו על המטוס, בדרך לת"א.
הייתה דיילת אחת שהיה לה טראגוס
אז אמרתי לה את זה והיא חייכה אליי... חמודה?
אח"כ התיישבנו והמראנו.
לאחר שעה, אפילו פחות ראיתי כבר את ת"א מבעד לחלון.
וזהו.
הגענו לישראל 
נגמר.
היה טוב, וטוב שהיה.
אין כמו לחזור הביתה... 
חוות דעת על המלון Kremlin Palace:
מלון מצוין.
חדר אוכל מפואר, ובו אפשרויות לעוד מסעדות כמו מסעדה מקסיקנית (הייתה האהובה עליי), מסעדה טורקית, מסעדה איטלקית (היחידה שלא הייתי, שמעתי לא טעים).
לגבי הבריכה - בריכה גדולה עם מגלשות מרהיבות ומהנות, לא מפחידות בכלל. אפילו ההורים שלי עשו איתי את האבובים.
כמו כן, יש גשר בין המלון קרמלין לטופקאפי, בטופקאפי יש חדר אוכל מדהים עם אוכל מ צ ו י י ן!
נהנינו מכל רגע... בטופקאפי יש גם בריכת גלים, ועוד מגלשות גדולות, גם לילדים וגם למבוגרים.
מבחינת השירות הם מצויינים, אנטישמים או לא - נתנו לנו שירות מעולה, כל מה שרצינו קיבלנו, והיה טוב.
גם אם אתם לא כ"כ מבינים אנגלית, מאוד קל להסתדר שם... אפילו יש פה ושם מלצרים ואנשים שמדברים פה ושם כמה מילים בעברית. ובכלל, גם אם הסתבכתם - תמיד אפשר להגיד "סליחה" - ומלא ישראלים מכל כיווני המלון יבואו לעזור לך. יש שם המון ישראלים.
החסרון היחיד במלון הזה, הוא שבקושי מרגישים חו"ל, מכמות הישראלים.
אני נותן למלון 4 כוכבים וחצי מתוך 5, לא מכובד?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual
