He’s So Unusual

זה התחיל כמו עוד יום רגיל.

חזרתי מהלימודים, רצתי למחשב וכמובן, הקלקתי על הפייסבוק, לראות מה חדש מאז שעזבתי.

כן, כן. אני גם נפלתי במלכודת הפייסבוק  כבר עוד מעט שנה באתר הזה.

טוב, אז כמו הרבה יהודים, גם אני שיניתי את הסטאטוס שלי למשפטי הקסאמים.

(אם אתם רוצים לשנות - http://apps.facebook.com/qassamcount/)

הקיצר, זה כל הזמן מתעדכן על ידי עצמו.

והיה לי ברשימת החברים בנאדם מטורקיה, סתם, מעריץ של סינדי.

והוא הגיב תגובה מאוד מזלזלת ואני נעלבתי אישית!

"You and your blood stole Palestine ground, treated like an animal to innocent public, killing babies.. What I think you know?? Hitler must have been kill all jewes but he cant unfortunately go to hell *He's So Unusual.."

ודעתי האישית היא, שהמלחמה הזאת מוצדקת.

הפלסטינאים לא ציפו לזה פשוט.

אנחנו כל הזמן חטפנו. 8 שנים שלמות.

כל הזמן רק חטפנו. ומה עשינו? שתקנו.

ועכשיו אנחנו מחזירים להם על הזמן האבוד ששתקנו כמו טיפשים.

צריכים להראות להם שלא ייתעסקו איתנו, אנחנו יותר חזקים ואנחנו ממש לא פראיירים!

"אבל כל יום נהרגים מאות ערבים" - כן, אבל גם הם הרגו לנו המון. אסור לשכוח מה שהם עשו לנו.

הם ממש לא מסכנים... האמת, אנחנו בכלל לא רוצים להרוג אותם, אלא רק להשמיד את החמאס האלו, שהם בעצם גורם הבעיה פה.

מעצבן אותי שטורקיה, אנגליה וכל מדינה שלישית מורשה עצמה להביא ביקורת על המלחמה.

סליחה? אם הייתם במקומנו הייתם עושים בול אותו דבר.

די לזיין בשכל.

החוצפה גם שמשווים אותנו לנאצים וקוראים לנו רעים ושאנחנו עושים להם שואה.

זה הכל בגלל שאנחנו יהודים. רק בגלל זה.

שלנו עשו את השואה, מישהו דיבר? מישהו עשה הפגנה?

רק בגלל שאנחנו יהודים...

מה שבטוח, בזכות המלחמה הזו אני סגור 100% שאני הולך להתגייס.

אפילו אם לא אהיה בקרבי,אני רוצה לתרום.

מי ייתן ולא ימותו יותר אזרחים תמימים, שהחיילים יחזרו בשלום ושגלעד שליט יחזור הביתה בריא ושלם.

אמן!

ובכן, החופש התחיל טוב.

אבל מה? אין מה לראות בטלוויזיה.

חסרה לי מאוד התוכנית הזו, האח הגדול. כ"כ.

שפרה, לאון, איתי... הם התחילו להיות ממש חלק בלתי נפרד מהסלון שלי.

השומר מסך של הטלוויזיה תמיד היה ערוץ 20, ובכלל לימי ראשון ושלישי חיכיתי כמו מטורף מכור.

מההתחלה אהבתי את שפרה.

היא הכי מתאימה לי עם האופי. היא מקסימה, שקטה, צינית, נחמדה, אמהית, ואוהבת.

לעומת הבובלילים המגעילים והגזענים.

כ"כ ידעתי שיוסי הזה הולך לקחת את המליון.

אני זוכר ששניהם ישבו בסלון ואז ארז טל הודיע על "שיפוץ" פרס המקום השני, וחשבתי לעצמי בלב:

"טוב, לפחות שפרה יוצאת עם עוד כסף..."

ואז, ששניהם ישבו להם, ואני צועק בלב: "אמן שפרה, אמן שפרה, אמן שפרה..." הוא אמר:

"שפרה - את המנצחת" ובאותו רגע אני עשיתי סלטות באוויר.

כ"כ שמחתי.

בחיים לא הייתי שמח ככה מתוכנית ריאליטי!

אבל, זה היה חשוב לי מאוד.

אפילו מכל המיליון הצבעות שהיו לה, הצבעה אחת מהמיליון העצום הזה... הייתה שלי!

והניצחון היה מעבר לריאליטי, טלוויזיה ואהבה לשפרה.

זה היה האשכנזים מול המזרחים.

כן כן, ארז טל ישר אמר "הם מייצגים את עצמם ולא אף אחד אחר" אבל כל אחד יודע שזה מעבר לכך.

התוכנית הזאת הראתה לי מה זה רוע לב (הבובלילים), מה זה גזענות (הבובלילים) אבל מצד שני הראתה לי שהומואים

יכולים להיות אנשים מדהימים (לאון) וכמובן שהטובים תמיד מנצחים את הרעים (שפרה את בובליל).

ובכלל, אני עדיין לא מבין למה המזרחים כ"כ שונאים אותנו, האשכנזים.

אם בסוף לא ישמידו אותנו, אנחנו נשמיד את עצמנו...

גם לי פעם אחת קראו אשכנזי בבית ספר, וזה נראה לי כ"כ מפגר.

אבל אני גאה להיות פרידמן, אפילו מת.

עדיף מבובליל חי...

ועכשיו, צריך להתנער מהריאלטי... ולחזור למציאות.

ולא, המציאות היא לא שמחר מתחילה לה הישרדות וכל העם הולך להיסחף לתוכנית הזאת.

המציאות היא שגלעד שליט יותר מ-900 יום שם בעזה.

זה הדבר שבאמת חשוב...

*שומע: Talk Talk - It's My Life*

איזה יום שמח לי היום. איזה יום!

התחיל בשעתיים ראשונות מבחן בלשון, והלך לי אחלה!

לאחר מכן היה שיעור חינוך, ובו כתבנו מכתב לגלעד שליט. ייאמר לזכותי שכתבתי מהלב והשקעתי

ועוד התחלתי את המכתב כ"אני לא יודע מה לכתוב לך..."

ואז היה לי שיעור חינוך גופני, וזה היה השיעור הראשון שהמורה לחינוך גופני לא נתן לי מטלות!

ועוד בסוף השעור הלכתי והוא אמר לי "לא נתתי לך ניירות היום, אתה אחלה אתה" מה ציפה שאגיד לו? "תודה שלא נתת לי לבצע את מטלותייך?"

ואז שיעור של"ח, והוא זיין לנו על הטיול 2 שניות והלכתי.

ועוד כל הטיפשים בכיתה התכוננו לבוחן היום, והוא בסוף לא עשה וכולם התבאסו. ואני? לא למדתי, כי אתמול הוא בא לכיתה ואמר "מחר אדריך אתכם לטיול"

ומכך הסקתי שאין בוחן... העיקר הטיפשים למדו

ואז שיעור היסטוריה, שרציתי לקחת רובה ולעשות לה חור בראש.

"היו כמה שאלות מחשבה במבחן..." התחילה המורה להגיד. "החומר שלמדתם היה בסיס לשאלות מחשבה" ואז ילדה קטעה אותה ואמרה "כל המבחן היה שאלות מחשבה!" ואני הצדקתי אותה, ומה המורה אומרת?!

"אני לא נכנסת לזה".

חכי חכי, עוד מעט יום הורים.

ואז לא היה לי מתמט' והלכתי הביתה בהסעה עם 10 ילדים. זה היה ממש כיף!

ומחר אני לא יוצא לטיול השנתי.

כמו כל שנה...

תנחשו כמה ילדים יוצאים בסוף?

12.

מתוך 30 תלמידים בכיתה!

ואני עוד חשבתי שאני היחיד...

אני כ"כ שמח. כ"כ.

עכשיו יש לי יום רביעי וחמישי להיות בבית, ויום שישי גם כי "אני אהיה עייף אחרי הטיול" ושבת.

המחנכת שלי מעצבנת, היא אמרה שמי שלא בא יבוא לבית ספר לעבוד. זין!!! אין לי מה לעשות?! חפשו אותי.

גם היא עיצבנה אותי כי קיבלתי מכתב מהבית ספר כי "החסרתי מהלימודים" והיא ציינה תאריכים שבכלל לא הייתי במדינה!

ועוד הודעתי למחנכת והיא לא יידעה אותה...

ועוד מה עושה המורה לספרות?!

"He's So Unusual? הוא פה?"

"כן"

"צריך להגיע אלייך מכתב או שכבר הגיע"

מול כל הכיתה!

סתם חשה ת'צמה חשובה...

"חיסורים מורידים מהציון" תורידי מה^%&*^ שלי...

סתם לא יודעת ללמד, אתמול חילקה בחנים ומסתבר שכולם נכשלו. וזה עוד היה עם מחברת פתוחה.

מזל שלא באתי באותו יום...

וזהו, אין לי עוד מה לכתוב.

אני שמח, מאוד.

אני זקוק לקצת שקט ושלווה הזאת.

אני הולך לישון הרבה...

ולהינות.

שיהיה לכם המשך שבוע נעים!