טוב, היי לכולם.
מזמן לא נכנסתי לפה.
אז מה היה לי בזמן האחרון?
שוב חזר אליי הכאב גרון. לא הלכתי יום שישי לבי"ס.
יום ראשון גררתי את עצמי בכוח, ופיספסתי את ההסעה ורצתי כמו משוגע ובסוף הצלחתי לעלות.
ואחרי כמה שעות השריר ברגל היה תפוס לי. רגל מסריחה.
וזהו, אתמול היה לי בעיקר מיגרנה, שריר תפוס, כאב גרון והצטננות קלה.
והיום היינו ב"בית בין גוריון".
טוב, הלכתי כמובן, למרות הכל.
והיה ממש חרא.
למה? ישר זרקנו את התיקים באיזה מקום שכל אחד יכול לבוא ולקחת וכל הסיור בבית חשבתי רק על המצלמה והמשקפיים!
והיינו אולי חצי שעה בבית שלו והקשבנו להסברים וצפינו בספרייה שלו וכו'.
טוב, אני יושב לי בהפסקה המעאפנה... ואז באים אליי 2 בנים מפגרים מהכיתה ומתחילים לחבק אותי כמו משוגעים ונוגעים לי בלחי.
העפתי אותם, אבל הם בכוח נשארו וביקשו מילדה חקיינית אחת שתצלם אותם איתי.
טוב, היא צילמה ואז צעקתי על אחד שייזהר על העגילים באוזן (למי שלא יודע, יש לי 3 עגילים באוזן. טראגוס, הליקס והרגיל [לוב]) ומה היא אומרת?
"תגיד, זה כאב לך...הטראגוס?"
"מאוד!" (משקר)
"לי לא כ"כ כאב..."
"מה?!!? מתי עשית?!"
"לפני כמה ימים, יומיים..."
"תראי!"
*מראה לי את האוזן*
וזה מעצבן מאוד.
כן, שנה שעברה היא עשתה הליקס כמוני, והשנה טראגוס...
מעניין דווקא אחריי!
זה כ"כ מעצבן...$#^$%
כאילו, זה היה חלק מהלוק שלי, לי הייתה האוזן עם הכי הרבה עגילים ופתאום היא מחקה אותי...
זה כ"כ מעצבן!
כן, אני יודע, פירסינגים זה דבר עולמי וכולם עושים את העגילים האלו, אבל עדיין זה מציק לי לעין.
אני קונה משהו - ישר כל הכיתה אחריי.
אני צובע ת'שיער - כולם רצים לצבוע.
אני היחיד שתולה את האמפי על החולצה - פתאום היום ראיתי מישהו מחקה אותי.
אני עוד היחיד שיש לו לוק מקורי משלו וכולם בבית ספר המעאפן הזה חסרי אופי אז הם מחקים אותי.
ואני היחיד שמשנה את השיער ברמה חודשית והם לוקחים את הקרדיט...
שיילכו קיבינימט.
יום יבוא ואני אהיה זמר פאנקיסט ואף אחד לא יוכל לחקות אותי!!!
דאמט, אני רוצה לצבוע שוב את השיער.
ואיזה כיף להיכנס לאתר תפוז ולראות את פרצופה של האחת והיחידה, סינדי שלי.
וזהו להיום.
הקדימו לי את המבחן מעבר באנגלית ליום רביעי.
Wish Me Luck!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual