כתבתי פה כבר שהטראגוס הצמיח לו גולה.
טוב, הכל טוב ויפה.
אבל היום גיליתי שנפוח לי, ובנוסף יש גולה גם בחור האחורי!
כוס אמק.
בחיים זה לא קרה לי!!!
ההליקס והלוב ממש לא עשו לי בעיות ועברו בשלום... אז למה זה קרה לי? למה?!
טוב.
אמא סיימה עבודה, התקשרה לבית מרקחת, עד שהזבלים ענו לה עברו איזה 10 דקות ואז שהם אישרו שיש להם תמיסת סיילין (תמיסה של המי מלח) נכנסנו לאוטו ונסענו.
אמא שלי הורידה אותי ונכנסתי לבד.
אני נכנס לי במעגלים ובמחולות, עד שראיתי את התור הארוך.
פתאום כל העולם ואשתו נהיה לי חולה!
אז חיכיתי בדלפק והרוקחת פנתה אליי וביקשתי תמיסת סיילין.
"מה?!"
"תמיסת סיילין."
"איך?!"
"תמיסת סיילין..."
"לא הבנתי"
"תמיסת סיילין!!!"
"יש תור, תחכה כמו כולם."
אז למה פנית אליי? מה הרוע? כאילו, זה בקבוק קטן שעולה 5 שקלים... מה הבעיה שניה לתת לי ופשוט לשחרר אותי, שאמא שלי מחכה לי בחוץ באוטו?
טוב, התור התחיל להצטמצם ואני פשוט עמדתי וחיכיתי ופשוט רציתי לקחת רובה ולירות בכולם, כמה שהייתי עצבני.
גם הייתה מישהי אחת מבוגרת שפשוט רק עלייה חיכיתי חצי שעה. התחילה לבקש לי תרופה לכל חור בגוף!
"תני לי נגד שיעול, תני לי לכאבי גרון, תני לי נגד עקיצות, תני לי זה, תני לי את זה, יש לכם את זה, יש לכם את התרופה הזאת בלי מרשם רופא, אה וגם יש לכם את התרופה נגד ה..."
די!!! כוס אמק, לכי הביתה!!!
טוב, התור הצטמצם ופתאום צצה חיילת אחת משום מקום, שמזכירה פחד מוות את מיה דגן. ואיך אפשר להזכיר ת'יצורה הזאת בלי לקלל כמוהה...
אז השיחה בין החיילת המקללת לאישה שבאה לתור הלך ככה:
"סליחה, אני לפנייך. יש תור"
"כוס אמא שלך!!! אני הייתי לפנייך! יאללה אל תעצבני אותי"
"אבל אני לפנייך! למה את מדברת ככה?"
"כוס אמא שלך יא בת זונה מה את חושבת נפלת על מטומטמת?! אני מחכה פה שעה!"
"אבל איך את מדברת! תדברי אליי יפה!"
הרוקחת מתערבת: "סליחה גברתי תעזבי בבקשה"
החיילת: "פוסטמה אל 'דברי אליי בכלל, כוס אמא שלך דברי ככה לחברות שלך!"
אז מה עושה הרוקחת, בלוגרים של ישרא-בלוג יקרים?
נותנת לחיילת.
"הנה,קחי, עכשיו תעופי מפה"
"יא בת זונה!!! תמותי"
*החיילת עונה לטלפון ואומרת "הם חושבים שאני פראיירית"* ואז הלכה לכיוון הדלת וטרקה אותה כשהיא אומרת:
"יא בני זונות! שונאת אתכם, כוס אמא שלכם תמותו כולכם!"
ואז הרוקחת ממשיכה בעיסוקה, ומי הפראייר שמחכה?
כן, אני.
בסוף הייתה מישהי אחרונה וביקשתי ממנה אם אפשר לעקוף אותה, כי זה באמת משהו קטן...
"טוב, אתה יכול" ואז שינתה את דעתה "בעצם, גם לי זה משהו קטן" וקנתה.
אל תשכחו את זה שהרוקחת גם לא נתנה לי להיות לפנייה שהיא אישרה לי! כוס אמא שלה.
הקיצר אמרתי לרוקחת "נו כבר..." והיא אמרה: "מה דחוף לך כ"כ? הפירסינג גם היה דחוף?" ואמרתי לה "כן! בדיוק!"
ואז הגיע תורי, החדר היה שומם ואפילו זבוב מזדיין לא נכנס לבית מקרחת.
הרוקחת הלכה, פתחה מגירה מסכנה והוציאה 2 בקבוקים קטנים ומסכנים.
"5 שקל בבקשה"
נתתי לה והלכתי.
אז מה היה הרוע?!
כוס אמק...
גם שחזרתי לאמא, אמא דברה עם זאתי ש"ויתרה לי" ועוד היא אומרת לאמא שלי "יואו, אם הייתי יודעת שהוא הבן שלך הייתי מוותרת לו".
איזה אנשים צבועים!!!
תאמינו לי, הייתי צריך להצטרף לקללותיה של החיילת ההיא.
נמאס לי מכולם במדינה הזאת!
רק בשביל להראות לכם כמה התמיסה קטנה:
והטראגוס החולה שלי:
אוף. אני כ"כ עצבני.
אני בטוח ב-100% שהוא נגרם כתוצאה מהעין של הזבלים בבית ספר.
כולם מסתכלים על האוזן שלי ושואלים לגביה.
הכל בגללם.
אבל זין. אני לא מוריד.
מצידי שתנשור האוזן...
זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי,
זה נותן לי בטחון עצמי,
אני אוהב את העגיל הזה,
נלחמתי המון בשבילו,
אני רוצה אותו.
ו-2 גולות לא יהרסו לי את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
He's So Unusual
