פרק 3

אחרי שהעברנו את אופק ונדב ילד ילד למיטתו, הלכנו לישון. זה היה יום מעייף.
הדלת הייתה נעולה וכיוון שזה היה ממד בקושי יכלו לשמוע דברים מתוכו או לתוכו.
אני התכרבלתי בין זרועותיו החשופות של אור, הוא נישק את קודקודי. "אני אוהב אותך" אמר לפתע והעלה חיוך על פני.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי ועצמתי את עיני.
הוא הרים את ראשי אליו ונישק ברכות את שפתי. תמיד תהיתי איך זה שהוא יכול להיות אגרסיבי כל כך בתנועות שלו, אך שפתיו תמיד עדינות ורכות.
לשונו נכנסה לתוך פי והחלה לשחק בלשוני.
לפתע, תקתוק נשמע על הדלת. "נטלי?" שמעתי את אחי הצעיר ביותר.
אור נאנח ואני נאלצתי להפסיק את הנשיקה, מחייכת אליו חיוך מתוק.
פתחתי את הדלת והתכופפתי כדי להיות בגובה עיניו של אחי "כן נדבי?" שאלתי.
"אני מפחד מהחושך," אמר, "בבקשה תישני איתי" חייכתי אל אור חיוך מתנצל והוא הנהן, מה שאומר שהוא מבין את המצב.
הפרחתי לו נשיקה באוויר והלכתי לישון עם אחי הקטן.

כשהתעוררתי בבוקר נדב ואופק עוד ישנו. כיסיתי את שניהם ויצאתי אל המטבח. שם ישב אבי.
"וליליאן?" שאלתי, מופתעת שהיא לא לצידו. הרי תמיד היא דבוקה לו תחת הקרציה הזאת.
אבי נאנח, "היא הלכה לישון אצל חברה" אמר.
'יש!!!!!!!!!!' רציתי לצרוח, אך עצרתי את עצמי ולבשתי על פני מבט אדיש "אה" אמרתי. תמיד אמרו לי שאני יכולה להיות שחקנית.
דקות מעטות לאחר מכן, כשכבר ישבתי עם הנס קפה שלי בידי, שמעתי את דלת הממד נפתחת ואז נסגרת.
"בוקר טוב" אמר לי אור ונישק את מצחי, לאחר מכן את שפתי.
"בוקר טוב" עניתי לו בחיוך ולגמתי מכוס הקפה שלי.
הוא התיישב לידי, "בוקר טוב דורון" אמר לאבי וזה החזיר לו הנהון.
אבי לא היה איש דברן בבוקר, במיוחד לא אחרי ריב כמו שהיה לו ולליליאן אתמול. ובטח לא אחרי מה שאמרתי לו.
"נטלי-" הוא התחיל להגיד אך קטעתי אותו. "תחסוך ממני תירוצים. אמא עכשיו מאושרת עם רון וממש לא איכפת לי מה קרה בעבר. רק חבל שהרסת לנו את המשפחה ככה" הוא השפיל את מבטו ואז שמעתי את קריאותיו של נדב.
"אמא!" הוא קרא ואבי התכוון לקום.
"שב, אני אלך אליו" אמרתי וקמתי מן הכיסא, נכנסת לחדרו של אחי וחייכתי אליו, "בוקר טוב יפיוף שלי" אמרתי.
"איפה אמא?" הוא שאל אותי.
"אמא אצל חברה, היא תחזור בקרוב, בסדר?" שאלתי והוא הנהן. "בוא" אמרתי והרמתי אותו.
הוא כרך את ידיו סביב צווארי ואת רגליו סביב אגני, נתלה עלי כמו קוף ממש.

POV OR