חיוך מאומץ

פרק 1 

התעוררתי מהצרחה של גל בשניות.

"למה הרסת?!" שאלתי בעצבנות בזמן שהיא עדיין צחקה מהקפיצה שלי "מה הרסתי? את החלום על טל?" שאלה אותי "את האמת? לא" אמרתי בעצב.

פניה של גל השתנו אוטומטית. 'היא יודעת מתי לא לצחוק' חשבתי לעצמי. היא הסתכלה עלי בפנים שואלות וכאשר הבנתי את הרמז שהיא שלחה אלי הסברתי את עצמי "אני חושבת שאני כבר לא אוהבת אותו" אמרתי ספק עצובה ספק מבולבלת. גל חיבקה אותי. היא ידעה שהייתי צריכה את החיבוק הזה.אני וטל היינו ביחד כ-3 חודשים עד שהוא בגד בי עם עומר, שאת עומר, אני כ"כ שונאת. ואז אחרי חודשיים שלא דיברתי איתו חזרנו כי עדיין אהבתי אותו ואז הוא בגד בי עוד פעמיים הפעם עם 2 השפוטות של עומר ואין לי מושג איך הוא הגיע למצב של 3 בגידות. אבל חזרנו כי אני אוהבת אותו באמת.אבל בזמן האחרון אני חשבתי על כל מה שהיה ביננו והפסקתי לאהוב אותו בשלב מסויים. גל ידעה את כל הסיפור והיא גם ידעה עד כמה אני אהבתי אותו. אבל היא כ"כ צדקה כשהיא אמרה לי כל הזמן שהוא מנצל אותי ואז הולך לבנות אחרות שאני שונאת.

"קדימה! גדוד ארבל רדו לארוחת צהריים!" צעקה לנו הרשג"דית שלנו.

"עזבי אותו, הוא לא שווה את זה, באמת" גל ניסתה לעודד אותי בתור של ארוחת הצהריים, אך אני הייתי בעולם משלי ולא ממש הקשבתי לה. "נו לי! תתעודדי אנחנו עכשיו במחנה קיץ אני אוסרת אליך לחשוב עליו אפילו דקה" אמרה בחיוך. חייכתי בחזרה 'צודקת, אך, אני מתה על הילדה הזאת איך שהיא כל הזמן מסוגלת לשפר לי את המצב רוח' חשבתי בשמחה בזמן שלקחתי את המגש עם האוכל הטעים שההורים הכינו לנו.

אני וגל ישבנו ליד ניצן, לינור,אופיר ויעל באותו השולחן.

"האוכל הזה מדהים!" אמרה לינור בפה מלא. כולם הסכימו איתה בלי שום ספק. כל המקום היה רועש מהאנשים שאכלו ודיברו בו זמנית בזמן שאנחנו, הבנות ריכלנו קצת. "לי, ניראה לי שנידלקת על זה עם השיר החום מה?" שאלה פתאום אופיר. "מה פתאום!" עניתי במהירות מסמיקה קלות. 'זה היה נכון, אך אפילו גל לא עלתה על זה, איך אופיר הצליחה לעלות על זה שאני דלקה עליו?!' חשבתי לעצמי.

"באמת?! החתיך הזה שיושב שם עם הבנים? וואי שכחתי איך קוראים לו...משהו עם א' אם אני לא טועה" אמרה ניצן בפליאה, "קוראים לו אלכס" אמרה יעל בפעם הראשונה בכל השיחה שהתנהלה בין הבנות. כולם הכירו את אלכס, גם אני,  אך היו כמה בנות שהגיעו רק השנה והן לא ממש התחברו לבנים.

"אתן יודעות מי לדעתי ממש חתיך?" ניסתה גל להעביר נושא כשראתה שאני מרגישה לא בנוח."מי?" שאלו הבנות. "לני" אמרה בלי היסוס. "אוי לני לני לני. כזה מגניב הבן אדם הזה" אמרה לינור בחולמניות. "שטויות! אני בכלל שונאת אותו...סתם מכוער" אמרה יעל בגועל. גל זרקה אליה עגבניה מהסלט שלה על יעל והוסיפה "שלא תעזי לדבר ככה על לני" אמרה בצחוק וככה התחילה לה מלחמת אוכל והסתיימה בזה שאחד המדריכים העיף אותנו החוצה.

היה לנו יום פעילות ביחד עם שצ"ג (שבט צופי גבעתיים) ויצאתי באותה הקבוצה ביחד עם אלכס. הוא כל הזמן קרא לי "פרוסקה" (שזה "ברוסית" בשפה הרוסית) בגלל שאני הרוסיה היחידה בגדוד ואולי גם בשבט. אז זה עיצבן אותי קצת כל פעם מחדש ואמרתי לו "אף זה מעצבן" בפרצוף חמוץ " למה מעצבן? זאת לא קללה או משהו זה רק פרוסקה" והשבתי לו "אבל זה עדיין מעצבן" והוצאתי לו לשון "סתם אני צוחק, את יודעת שאני אוהב אותך" וכשהוא אמר את זה הלב שלי קפץ בזמן שחייכתי אליו.

"כל גדוד ארבל לכו לרחת מפקדים!" אמרה המדריכה שלי, ספיר, יום למחרת בזמן ששיחקנו טאקי. "למה?" שאלתי אותה בזמן שהבאסתי כי באותו הזמן זה היה התור שלי "משחקים אונס" אמרה בחגיגיות. "אונס?" שאלה ניצן, שהגיעה רק אתמול למחנה בגלל שלפני יומיים היה לה ארוע משפחתי. התחלתי להסביר לה את המשחק "הכי כיף לשחק את המשחק עם כל הגדוד, וזה גם מגבש נורא. קיצר כל הגדוד יושב במעגל וילד/ה יושב/ת באמצע, ניקח דוגמא של ילד. קיצר הבנות מקבלות מספרים והבנים אותיות ואז הילד שיושב באמצע אומר אות ומספר והבת שהוא קרא את המספר שלה צריכה לנשק את הבן שיושב באמצע והבן צריך למנוע מהבת לנשק את זה שיושב באמצע ולנשק אותה המשחק הזה נורא מצחיק כי זה מין קרב כזה ומי שמצליח במשימתו יושב באמצע וככה זה ממשיך, אם נכנסים לזה זה שיגעון וכל הגדוד אוהב את המשחק הזה" סיימתי את ההסבר בחיוך.

התחלנו לשחק והיה נורא מצחיק ואז כשאלכס אמר את המספר שלי ואות של בן כל שהוא שאני ממש שונאת והוא שמן מכוער אני בהתחלה שמחתי שהוא בחר בי אבל אחרי כמה שניות פני השתנו משמחה לפחד מיאיר השמן כשהיה אמור לנשק אותי ואני את אלכס. התחלנו לרוץ סביב אלכס כשאני צורחת בזמן שיאיר רודף אותי ותוך שניות ספורות הוא תפס אותי בכתפיים הפיל אותי על הריצפה וניסה לנשק אותי ואני נאבקתי בו והעפתי אותו ממני תפסתי את הפנים של אלכס בזמן שיאיר ניסה להחזיק אותי ונישקתי את אלכס בלחי, יאיר עדיין החזיק אותי וניסה לנשק אותי אבל אני בעטתי בו וצרחתי עליו שיעזוב אותי והתיישבתי באמצע המעגל בשמחה מ-2 סיבות אחת שיאיר לא נישק אותי והשניה שנישקתי את אלכס, אולי בלחי אבל עדיין נישקתי.

שמתי לב שמאז התקרית עם יאיר אלכס כל הזמן בחר בי כשהוא ישב באמצע וזה היה ממש נחמד לנשק אותו כל פעם מחדש.

המחנה קיץ עבר בשיא המהירות ולפני שאמרתי "המחנה היה כ"כ כיפי" כבר התחילו לרדת לי דמעות שעתיים לפני העלייה לאוטובוסים כשאני ראיתי את כולם בוכים כי המחנה קיץ נגמר ואין יותר את הצוות שהדריך אותנו שנה ארוכה אך עם זאת קצרה. העלתי זיכרונות מהמחנ"ק עם גל בזמן שאנחנו בוכות וקיבלנו חולצות שרשום שם משפט על כל חניך והיה כתוב אלי שאני הכרתי אנשים בזכות כוח המחשבה וכ"כ אהבתי את החולצה שלא הורדתי אותה עד הערב לאחר המחנ"ק.

יום למחרת אני ליאור וגל הלכנו לקניון ליראות "זוהן" והיה ממש מצחיק בסרט כי כל הזמן זרקנו פופקורן אל איזה ילדים בני 12  (שאין לי מושג איך הקופאית הטיפשה הזאת הכניסה אותם כי הסרט מגיל 14 אבל מה זה משנה?!) והסדרן כמעט הוציא אותנו.

לאחר הסרט הסתובבנו בקניון ואכלנו במקדונלדסשמ תי לב שגל כל הזמן הסטכלה על ילד בלונדיני אחד שישב בשולחן שקרוב לקופה. "גל? את איתי?" שאלתי את גל שניה לאחר מכך היא קפצה "כן..כן..אני איתך, ברור" אמרה אמרה והמשיכה להסתכל על אותו הבלונדיני.

"אולי תגשי אליו לבקש את מ'ס הטלפון שלו?" אמרתי לה בחיוך "מה?! אל מה את מדברת" אמרה פתאום. "את חושבת שלא ראיתי שאת כל הזמן מסתכלת על הבלונדיני שיושב שם.?" שאלתי אותה  בזמן שהקמתי אותה מהכיסא שהיא ישבה אליו "מה את עושה?" שאלה בבלבול אך בלב היא ידעה את התשובה. "את חושבת שאני אוותר לך?" שאלתי אותה צוחקת ודחפתי אותה לשולחן ששם ישב אותו הבלונדיני, "כן?" שאל הבלונדיני בחיוך. "אמ...היי" אמרה בטיפשות גלויה והסתכלה אחורה 'תבקשי את מ'ס הטלפון שלו!' אמרתי בלי קול ולאחר שקראה את שפתי אמרה "מה קורה?" 'איזו טיפשה!' חשבתי לעצמי בלב. הם התחילו לדבר קצת ואז הוא אמר לה להצטרף לשולחן שהם ישבו בו וככה התפתחה לה השיחה של 20 דקות בזמן שאני וליאור ישבנו ודיברנו על גל. כשהיא חזרה אמרתי לה "נו? לקחת את המספר טלפון שלו?" שאלתי בחיוך "ידעתי ששכחתי משהו!" אמרה בבהלה וחזרה לשולחן וביקשה את המ'ס טלפון של אותו הבלונדיני שהתגלה שקוראים לו שון.

"אז איך הוא?" שאלה ליאור את גל בזמן שהסתובבנו בקניון. "שון? חמוד בטרוף" אמרה בחולמניות. "אמ..גל? יש לי שאלה...מה עשית בשירותים?" שאלתי אותה בחשד "אני?! מה זאת אומרת? אני הלכתי לשירותים כי הייתי צריכה ל..." אמרה בגמגום "בדיוק באותו הזמן כששון הלך?" שאלה ליאור גם היא "אמ..כן..מה יש בזה אמ..משהו מוזר?" שאלה והתחילה להסמיק "עלינו אליך!" צעקתי בנצחון "את היית עם שון בשירותים וכבר התנשקתם! נו?! איך היה? נחמד?! יש לו לשון מחוספסת מידי? רכה מידי? אני רוצה לדעת הכל!" התחלתי להפציץ אותה בשאלות "למה לא?! תצעקי את זה יותר חזק! האנשים שבקומה השניה עדיין לא שמעו!" אמרה גל בצניות.

הסתובבנו עוד איזה חצי שעה בקניון ואז הלכנו לישון אצל ליאור ובאמצע הלילה שמעתי את גל מדברת עם שון בטלפון "כן..גמאני..מה פתאום!...הבנות עלו עלי...חח כן גמאני...לא! אני יותר!...אני אני אני!...פאק ניראה לי שלי התעוררה אני צריכה לנתק...ביי מאמי..לא,אני אוהבת אותך יותר! טוב נו, אולי את האוהב אותי יותר...בעצם אני יותר!...וואי עכשיו 100% לי התעוררה אז ביי, אני אוהבת אותך!" אמרה וסיימה את השיחה. אחרי 5 דקות גל נרדמה ואני נרדמתי אחריה.

המשך יבוא...