(קולעים צמות מהכאב)

הוא שר, וצדק.

לא לוקח לו המון זמן מהפתיחה לגרום למילים להישמע כחריטה על העור.

(נשארנו אחוזי קנאה) ואין סכין יותר חדה מגעגוע.

הוא שר, וצודק.

העור שלי נצרב. יכול להיות שזה מאור השמש - הדבר היחידי שהיה מספיק עיקש לחדור את המרחב הפרטי שלי.

(לבדלבדלבדלבדתמידלבד).

חולות התלות כבר חרושי סדקים (כבר לא נוצץ)

זוכרת שהיינו זוהרים?

הוא שר, וישאר צודק.

זוכרת אני, שפעם ממש ממזמן הייתי גחלילית. ונכביתי.