פרק 26
פתאום הפלאפון של סבסטיאן צלצל, התעוררתי, כנראה גם הוא.
הוצאתי את הפלאפון מהמעיל שלו..שכרגע היה עליי..והבאתי לו
"כן?" הוא ענה קצת מטושטש
"בסדר..אני יודע...כן...אוקי..בסדר פייר!טוב...ביי...."
"מה הקרצייה רצה?" שאלתי
"שאל איפה אנחנו.."
"מה השעה?" שאלתי
"2 וחצי.." הוא אמר
"נזוז?" שאלתי
"יאלה.."
קמנו והתחלנו ללכת לכיוון המלון
"הוא דאג?" שאלתי
"כן...הוא צלצל אליי ואלייך מתי שהיינו באזור בלי קליטה וחשב שקרה משהו.."
צחקתי
"אתה יודע אם הוא עם עינב?" שאלתי
"שמעתי אותה ברקע..."
"הם חזרו למלון?" שאלתי
"כן, וחיפשו אותנו"
"למה?"
"לא יודע...הוא אמר שכשנגיע נלך לחדר שלהם.."
"אה..אוקי..."
"עדיין קר לך?" הוא שאל
"פחות, הרבה פחות, תודה" הסמקתי.
הגענו למלון אחרי הליכה של חצי שעה.
כשבכל הזמן הזה, אני תוהה לעצמי למה לעזאזל לא הזמנו מונית.
הלכנו לחדר של פייר ועינב.
אבל כשדפקנו בדלת הם ישנו כנראה, כי אף אחד לא ענה.
חזרנו לחדר ויש הלכנו לישון
התעוררתי ב10 בבוקר, אלוהים יודע למה.
ראיתי פתק על השידה
"בוקר טוב...נסענו מוקדם לאולפן ולא רציתי להעיר אותך..תגיעי מתי שתרצי...סבס"
הרגשתי עדיין עייפה וחזרתי לישון.
התעוררתי שוב בשעה 12.
שלחתי לסבסטיאן SMS
"אתם עדיין באולפן?"
"כן, מחליטים איפה לצלם...את באה?"
"כן, אני אתארגן ויצא"
התקלחתי, התלבשתי, ותפסתי מונית לאולפן.
עינב לא הייתה שם, הבנות אמרו לי שהיא יצאה לפני שעה בערך.
"אתן יודעות לאן?" שאלתי
"לא.." רינת אמרה
"נעלמה" שונה אמרה
"מוזר..." אמרתי
"מוזר מאוד" שני אמרה.
הבנים יצאו מהחדר, כנראה הפסקה.
"צ'אק!" רינת רצה אליו כאילו לא ראתה אותו שנים.
סבסטיאן התיישב לידי ובדיוק רון התקשר אליי
"כן?" עניתי
"מה קורה?" הוא שאל
"הכל טוב.."
"אני חייב להתייעץ איתך במשהו" הוא אמר
"דבר" אמרתי
"יש כאן להקה מתחילה, שיש לה שירים ממש טובים, והיא רוצה שנשקיע בה קצת יותר מהרגיל..."
"מה זאת אומרת קצת יותר מהרגיל?" שאלתי
"20 מיליון" הוא אמר
"מה?!!!!!!!!" צרחתי
"עכשיו רשמית אני יכול לבקש קצבת נכים על חירשות באוזן ימין"
"20 מליון?!אתה רציני?!"
"כן..זה הרבה?" הוא שאל
"ועוד איך זה הרבה...זו להקה מתחילה, אין סיכוי להשקיע בה יותר משלושה מליון, וזה המקסימום..!"
"לסימפל השקענו יותר, לפאניק היית מוכנה להשקיע יותר, ל-"
"הבנתי!אבל סימפל פלאן ופאניק אט דה דיסקו לא להקות מתחילות!יש להן כבר ניסיון בעולם המוזיקה, אנחנו ידענו מראש שהן מצליחות והן לא ביקשו 20 מליון!תגיד אתה שומע את עצמך בכלל?!"
"אוקי, הבנתי את הרעיון!" הוא אמר
"כשתתקל בבעיות אמיתיות תודיע...אני לא מאמינה שבכלל חשבת להשקיע בהם את ה20 מליון..."
"אוקי!הבנתי!בסדר!!אבל...תגידי...איך בחדר עם סבסטיאן?"
"להתראות רון, נדבר מאוחר יותר" ניתקתי.
"בעיות בחברה?" סבסטיאן שאל
"לא נותנים לי מנוחה" אמרתי
"אז..מה עם ג'רארד?" הוא שאל פתאום
"ג'רארד?אני מניחה שהכל טוב..."
"לא קשה לך קצת המרחק?"
"בטח שקשה, אבל ראיתי אותו לפני חודשיים בערך, וכל פעם שאני מתגעגעת אליו אני דברת איתו..אז..אני מניחה ש..אני אשרוד"
"ורון?" הוא שאל
"מה איתו?"
"זה מה שאני שואל..מה איתו...לא דיברנו הרבה זמן"
"הוא בסדר...הוא נגמל" חייכתי
"ואו, נהדר"
"כן.."
"אין מצב שהוא ייקח חופש, יבוא לביקור? לא ראיתי אותו יותר משנה שלמה"
"אני אדבר איתו, אני חושבת שהוא ישמח להיפגש שוב עם כולכם" אמרתי
"אחלה" סבסטיאן חייך
"איזה אגם יפה זה היה" אמרתי, נזכרת באתמול
"זה מקום מדהים..."
"וכל כך שקט, והברבורים הלבנים-"
"רוצה שנלך לשם אחרי ארוחת הערב?"
"היום?" שאלתי
"כן..עם החבר'ה לא ירצו לעשות כלום, וישעמם לך, אני אשמח להתלוות אלייך לשם" הוא אמר
"מגניב" חייכתי
הוא חייך גם
"יאלה בנים!עזבו את התחברות שלכן, חוץ מסבסטיאן כמובן, ותחזרו לחדר!" פייר צחק והלך
"הוא רשע" סבסטיאן צחק והלך
"אז...מה קורה?" רינת שאלה
"הכל טוב.." אמרתי
"אני מתכוונת..מה קורה?עם סבסטיאן?"
"אה..אממ..כלום.." אמרתי
"איך היה אתמול באגם?" היא שאלה
"אל תשאלי, זה היה כל כך מסובך להגיע לשם!הלכנו במשך 3 שעות ולא מצאנו אותו!ואז כבר התעייפתי, וכשישבנו קצת פתאום ראינו שלט!"
"דיי...איך הסתובבתם שלוש שעות ולא מצאתם אותו??" רינת התחילה לצחוק
"בקיצור, אחרי שמצאנו אותו, היינו כבר עייפים ונרדמנו" צחקתי
"נרדמתם?" היא שאלה
"כן" הסמקתי
"תני לי לנחש, הוא גם הביא לך את הז'קט שלו, וגם הציע לך להירדם על הכתף שלו" היא אמרה
"איך ידעת?!" הייתי המומה
"עוד לא הבנת שכולם ככה???" היא אמרה וצחקנו
"בקיצור..אז מה היה אחרי זה?" היא שאלה
"נרדמנו למשך שעה, אם לא יותר, ואז פייר התקשר והעיר אותנו, וחזרנו למלון...וזהו"
"זהו?"
"כן...זהו..."
"למה אתם לא חוזרים?" שני שאלה
"לא יודעת..." אמרתי
"תחזרו, מה זה לא יודעת?!"
"זה בעייתי קצת.." אמרתי
"זה לא, אתם אוהבים אחד את השני, ואתם באותו החדר" רינת אמרה וצחקנו
"אבל..אנחנו נריב" אמרתי
"ואו, גם אני וצ'אק רבים, גם שני ודיויד רבים...כולם רבים!חוץ מפייר ועינב..."
חכו שהוא יגלה עם הקשר שלה עם תום.אז תגידו לי אם הם רבים.
"אבל זה שונה" אמרתי
"איך זה שונה?" שני שאלה
"לא יודעת..פשוט שונה" אמרתי
"ממש לא!כל מה שאת צריכה לעשות זה לנשק אותו!" שונה אמרה
"ואם הוא לא רוצה?" שאלתי
הן הסתכלו עליי והתחילו לצחוק
"כן בטח, הוא לא רוצה" רינת אמרה בציניות
"מאיפה אתן יודעות?" שאלתי
"מצ'אק" רינת אמרה
"מה?!" שאלתי המומה
"כן.." רינת אמרה
"סבסטיאן דיבר עם צ'אק?!"
"כן.." רינת אמרה
"מה הוא אמר לו?!"
"....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
