פרק 5
~מנקודת מבטה של ג'ניפר~
"אני...אני לא אלך לצבא" הוא אמר
פתאום הרגשתי אשמה, שזה בגללי...
"לא!תלך!" אמרתי
"מה?את רצינית?" הוא שאל
"כן.." אמרתי "אני לא רוצה לדעת שעצרתי אותך מלעשות משהו שתמיד רצית.." אמרתי
"אבל..אני..אני כמעט מתתי כשלא דיברת איתי שלושה ימים!"
"אני לא דיברתי איתך???" שאלתי המומה "אתה לא התקשרת ולא שלחת לי הודעות!אתה התעלמת ממני לגמרי!"
"חשבתי שאת לא רוצה לשמוע ממני..."
"סבסטיאן..אני...כאילו...אם אתה כל כך רוצה ללכת תלך..אני לא אמנע ממך או משהו"
"אבל אם אני אלך את תדאגי כל הזמן ואני לא רוצה שתחיי בפחד שיקרה לי משהו" הוא אמר ונישק אותי.
"אז מה תעשה?" היא שאלה
"אני לא אלך, את יותר חשובה לי מהכל..." הוא אמר והמיס אותי במבט המהפנט שלו.
וגרם לי לצחוק
"מה?" הוא צחק גם
"העיניים שלך.." אמרתי
"מה איתן?" הוא שאל
"הן כחולות..!" חייכתי ונישקתי אותו.
הוא צחק
"אני אוהב אותך, אני אוהב אותך כל כך" הוא חיבק אותי
"גם אני"
יצאנו לסלון ופייר ושיר ישבו מחובקים מול הטלוויזיה. כריס בוהה בהם.
"כריס.." לחשתי, הוא ישר הרים אוזניים ורץ אליי.. "בוא אליי כלב גדול, למלא לך מים?" הסתכלתי על הקערה הריקה שלו. הוא כאילו הבין אותי והנהן.
לקחתי את הקערה ומלאתי מים.
"יאו!!" סבסטיאן פתאום צעק והסתכל על צג הפלאפון שלו
"מה קרה???" שאלנו
" מי השיג עבודה חדשה???" הוא שאל בחיוך
"מה??איזה עבודה???" שאלתי
"אני יחצ"ן!" הוא צחק
"של המועדון???" שאלתי
"כן!!"
קפצתי עליו בחיבוק
~מנקודת מבטה של ענת~
"אני מתגעגעת אליך" אמרתי לצ'אק בטלפון.
לא ראיתי אותו כבר שבוע. הוא כל הזמן או לומד או בחזרות
"ואני מתגעגע אליך" הוא אמר
"מתי המבחן שלך?" שאלתי
"עוד חודש וחצי"
"אז במשך חודש וחצי אני לא אראה אותך?!"
"את תראי אותי, פשוט לא הרבה..." הוא אמר
"אני עדין מתגעגעת אליך" אמרתי
"גם אני, מאוד"
"מתי אני אראה אותך?"
"אהה..."
הוא שתק במשך דקה.
"אולי תבואי אליי, עוד שעתיים בערך?" הוא שאל
"בכיף!אני יגיע אליך ישר אחרי הלימודים" אמרתי ישר
"יופי..אז...אני חוזר ללמוד" הוא אמר
"בהצלחה יפה שלי" אמרתי לו
"תודה נסיכה"
"ביי ביי"
"ביי.."
ניתקנו.
~מנקודת מבטו של ג'ף~
הייתי בבית, עוד שעתיים ליטל מסיימת ללמוד, והיא באה אליי...
בינתיים...אני אמור להשתעמם.
החזרה התבטלה, פייר וצ'אק לומדים. כל השבוע הזה היו רק שתי חזרות, יש לנו 2 שירים, ואנחנו אמורים להתחיל את ה3!אבל הם כל הזמן לומדים, ולומדים, ולומדים.!לעזאזל!סיימנו תיכון!תיהנו קצת מהחיים!
אבל אני סבסטיאן ודיויד דיברנו על זה כבר.הגענו למסקנה שאם ככה טוב להם, אז אמור להיות גם לנו טוב...
ואולי באמת חשוב להם ללמוד.
ככה שהרבה חזרות לא הולכות להיות.
החלטתי לעשות דבר חכם!
למצוא עבודה!!!!
אבל אני בן אדם כזה שלא יכול לעבוד אם זה לא משהו שהוא ממש אוהב.
אני יודע!אני אעבוד בתור מורה לגיטרה!!!
נכנסתי למחשב, והדפסתי כמה הודעות עם מספר הטלפון שלי.
הלכתי לרחוב עם סלוטייפ.
והתחלתי להדביק על העמודים
"ג'ף??" שמעתי את ליטל, הסתובבתי, היא בדיוק הייתה מאחורי עם ענת.
"שלום בנות" אמרתי, הבאתי לענת נשיקה בלחי ולליטל נשיקה על השפתיים.
"מה אתה עושה?" ענת הסתכלה על המודעה
"אני יתחיל לעבוד בתור מורה לגיטרה!" אמרתי בחיוך
"אתה רציני?" ליטל שאלה
"ברור, אני חייב להרוויח כסף!" אמרתי
"אוקי.."
התקדמנו, כשהגענו אליי ענת התקדמה לדיויד ואני וליטל הלכנו לחדר שלי.
~מנקודת מבטו של דיויד~
ניגנתי בגיטרה ופתאום סטייסי חיבקה אותי מאחור
"היי" נישקתי אותה "לא שמעתי שבאת..."
"אבל אני שמעתי אותך מנגן, אתה מדהים!" היא נישקה אותי ארוכות.
"אם זה מה שאני מקבל על כל נגינה מדהימה אז משתלם לי להשמיע לך עוד כמה דברים..." אמרתי
"אין צורך...תקבל את הנשיקה גם בלי זה" היא אמרה והשכיבה אותי על המיטה, כשהיא מעליי...מנשקת אותי.
פתאום היא קמה. ונעלה את דלת החדר שלי.
היא שוב נשכבה מעליי
"חם לי" היא לחשה והורידה את החולצה שלה. נשארת בחזייה בלבד.החזקתי אותה במותניים והצמדתי אותה אליי....
.
.
כן...זה בהחלט משתלם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
