פרק 6.
~מנקודת מבטו של סבסטיאן~
ג'ניפר סיימה ללמוד לפני שעה וחצי, אבל אני עדין מחלק את הכרזות בקניון...ברגע שנגמרו לי הכרזות רצתי לג'ניפר.
דפקתי בדלת ושמעתי את כריס נובח.
"פתוח!!!" שמעתי צעקה.
פתחתי את הדלת. כריס זינק עליי וליקק אותי.
"זוז ממני" צחקתי וניגבתי את הריר שלי ומהלחי.
"אני בחדר של מאיה!" ג'ניפר צעקה
נכנסתי לחדר שלה והיא סידרה את החדר של אחותה. מול החדר של אחותה היה החדר של כריס.
אני יודע שאף אחד לא נגע בחדר שלו. השאירו אותו כמו שהוא היה.
"כנס.." היא אמרה.
"לעזור לך?" שאלתי
"לא...סיימתי" היא אמרה וזרקה את אחת הבובות לארגז ויצאנו מהחדר.
"היי...בואי הנה" אמרתי כשהיא לא הביאה לי נשיקה.
היא הסתובבה וחייכה ונישקה אותי.
"מה התאריך היום אגב?" היא שאלה
"אהה...לא זוכר...למה?"
"כי מתישהו החודש יש חצי שנה...ל..לכריס" היא אמרה בפרצוף עצוב
"אני בא" אמרתי
"חשבת שלא?" היא חייכה ונישקה אותי
"ולנו החודש יש שבעה חודשים..." ניסיתי לעודד אותה
"כן...בקשר לזה..." היא אמרה,
ידעתי לאן היא חותרת. אני אבין לגמרי אם היא לא תרצה לחגוג
"אל תדאגי, אני מבין...לא חייבים לעשות כלום.."
"אתה בטוח?" היא שאלה
"ברור" נישקתי אותה.
~מנקודת מבטו של דיויד~
התעוררתי בשעה 7.
אני לא מאמין שנרדמתי ל4 שעות.
"התעוררת?" היא נישקה אותי
"אוי פאק" נאנחתי
"מה קרה?" היא שאלה
"מה עשיתי....." התאכזבתי מעצמי. שנתתי לעצמי להיסחף ולשכב איתה.
זה לא שאני לא רוצה, אני פשוט מפחד שהיא תכעס או משהו.
"מה??אתה רציני?" היא צחקה
"כן" אמרתי "את בטח שונאת אותי" אמרתי
"אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה" היא נישקה אותי ארוכות.
טוב, גם זו התקדמות.
"אני אוהב אותך" אמרתי
"גם אני...טוב יאלה...הולכים למצוא לך עבודה?" היא שאלה וקמה.
היא התלבשה מולי.
נשכתי את השפה התחתונה
"מה?" היא שאלה
"כלום, את סקסית בטירוף.." נישקתי אותה. "ומה זאת אומרת לעזאזל הולכים למצוא לי עבודה?!" שאלתי
"ראיתי את המועדות האלו על השולחן שלך" היא הסתכלה לכיוון העיתון שהיה מונח לי על השולחן.
היו שם כל מיני הצעות עבודה שהקפתי בעיגול שהיו נראות לי מתאימות
"מה?את בטוחה?את לא צריכה לחזור הביתה?שיעורים?מבחנים?"
"לא...רק תחילת שנה, העומס יתחיל מאוחר יותר"
"אוקי" אמרתי
"אז לאיזה מהמקומות הליכה הכי קצרה?"
"אהה.." הסתכלתי על כל מה שהקפתי "לבורגר שבקניון" הוא אמר
"אז יאלה"
הלכנו לכיוון הבורגר, הייתה תלויה שם מודעה של דרושים/דרושות.
"שלום, אנחנו פה בקשר לעבודה" סטייסי אמרה
"מי מכם?" אחד המוכרים שאל
"אני" אמרתי
"אוקי, רק רגע" הוא אמר ונעלם בתוך הסניף, תוך שתי דקות הופיע מנהל הסניף.
הוא שאל אותי כמה שאלות...בן כמה אני...מאיפה..למה אני רוצה את העבודה וכו'.
"התקבלת" הוא אמר
"באמת?" שאלתי..זה היה מהר
"כן, אתה מתחיל מחר" הוא אמר לי
"נהדר, באיזה שעה?" שאלתי
"10 בבוקר"
כן, מזה נהדר
"אה...אין משמרות אחרות?" שאלתי
"דיויד!" סטייסי אמרה "הוא יגיע מחר ב10...תודה..." היא אמרה ומשכה אותי משם.
"מה???10 בבוקר???" שאלתי המום.
"כן!ואז אחר הצהריים תוכל להיפגש עם הבנים וגם איתי!"
"אוקי, שיהיה..." אמרתי.
בכל זאת, יש לה טיעון משכנע.
~מנקודת מבטו של אדוארד(אדי)~
מילואים שוב.למרות שזה לא אותו הדבר בלי כריס. כל הפלוגה, הגדוד, והחטיבה מבואסים.כבר אין צחוקים,כולם רציניים,כולם כבדים.הכל נגמר.זה כבר לא משחק, לא עוד.
ביום השלישי למילואים, הייתה המולה בבסיס...
"מה הולך פה?" שאלתי את שוקו
"לא יודע" הוא אמר
"כבר שבוע הולך פה משהו" מוטי אמר
"חשבנו שהחברה שלך במודיעין, היא לא יודעת משהו?" שאלתי
"חבר'ה...אתם יודעים מה הסוד שלי להוציא ממנה דברים??כשאנחנו יחד במיטה, היא משתכנעת מהכל...אבל הפעם היא לא אמרה לי כלום...כנראה זה רציני מאוד.אבל תתכוננו...הולך לקרות משהו" מוטי אמר
"משהו טוב לפחות?" סליק שאל
"אין לי מושג...רק הצלחתי להוציא ממנה, ומכמה ריגולים קטנים שעשיתי...זה שלאחרונה המפקדים נפגשים בלי סוף, ויש מלא וועידות וחארטות כאלה"
"חיילים!!התפקדו!!" המפקד צעק.
עמדנו דום והצדענו.
"שימו לב.." הוא אמר והסתובב..
פתאום שיירת של ג'יפים התקדמה לעברנו.
מאחד הג'יפים ירד כריס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
