לא היה אתמול פרק כי לא הייתי בבית!!!
מצטערת!
אבל הייתי בסמינרD:
כן, אני בטוחה שאתם ממש מסוקרנים, ורוצים לשאול אם נהניתי.אני בטוחה שזה בראש סדר העדיפויות שלכם לדעת אם היה לי כיף או לא...אז..כן היה לי כיף!!!!!!:P יאלה לפרק
פרק 55
עברו שלושה ימים.פייר לא יצא לרגע מהחדר של עינב.לא הסכים לעזוב, למרות שהיו פעמיים שטענתי שאני צריכה קצת פרטיות...טוב..הבחור היה חייב מקלחת.
אני וסבסטיאן ישבנו בחדר של עינב, אחרי שסילקנו את פייר ללכת להתקלח ולאכול משהו.
"מתי אתה חושב שהיא תתעורר?" שאלתי
"לא יודע, בואי רגע"
"מה?" התקרבתי
"עוד..תתקרבי עוד.."
התקרבתי, הוא משך אותי לשבת עליו
"יש לך פה משהו" הוא הסתכל על השפתיים שלי.
מוזר, לא זכור לי שאכלתי משהו לאחרונה
"וואלה?" העברתי את הלשון על השפתיים
"לא יצא" הוא אמר "אני יעזור לך" הוא התקרב אליי וסחף אותי לנשיקה ארוכה
"הלכלוך עדיין לא יצא" שמעתי את עינב.
קמתי במהירות
"עינב!!!!" רצתי ונישקתי אותה בלי סוף
"היי" היא צחקה "אתם לא נושמים בין נשיקה לנשיקה?" היא צחקה
"לעזאזל איתך!!" צעקתי עליה
"מה?" היא הופתעה מהשינוי שלי המצבי הרוח
"יאו, אני כל כך שמחה שאת בסדר!!" חיבקתי אותה שוב
"גם אני" היא צחקה
"חתיכת מטומטמת!איך עשית כזה דבר?!" שאלתי שוב
"תגיד היא בהריון???" היא שאלה את סבסטיאן
"זה לא מצחיק!אני לא יודעת מה לומר לך דבר ראשון!!"
"שאת אוהבת אותי?" היא שאלה
"אני שונאת אותך.." אמרתי והתחרטתי אחרי כמה שניות "בטח שאני אוהבת אותך"
"איפה פייר?שמעתי אותו..." היא אמרה
"מה שמעת?" שאלתי
"את הכל, שמעתי גם אותך ואת סבסטיאן, ואת דיויד וצ'אק וג'ף ורינת ושני ורון וג'רארד..."
"ממש קבוצת תמיכה" סבסטיאן אמר
"מה זאת אומרת שמעת??" שאלתי
"שמעתי הכל קרין!הכל!פשוט לא הצלחתי להגיב"
"נו ברור!!אחרי הכדורים שלקחת!!איך תצליחי להגיב?!"
"אני מצטערת, זו הייתה טעות" היא אמרה
"מה את אומרת!טעות?!עלית על זה לבד???"
"פייר סיפר לי מה עשית לתום, כל הכבוד" היא צחקה
"אני הולך לקרוא לפייר" סבסטיאן יצא מהחדר
"אז..איך את מרגישה?" שאלתי
"מעולה, אני כבר מתה ללכת שוב, אני לא יכולה להיות במיטה הזו יותר..."
"טוב שאת צוחקת" אמרתי
הדלת נפתחה בפתאומיות
פייר.
אני וסבס יצאנו, משאירים אותם לבד.
"זה נכון???" כולם היו בחוץ
"כן!" שמחתי
נשארנו בבית החולים כמה שעות, ואז כולם כבר הלכו הביתה.את עינב משאירים לאשפוז של יומיים, כדי לקבוע את מצבה הנפשי.
אני וסבסטיאן חזרנו הביתה.וסוף, סוף...הרגשנו שאפשר לישון בשקט.
לא שישנו...הלילה נוצל למטרות הנאה...
בבוקר התעוררתי לריח חביתות.
שטפתי פנים, התלבשתי, ויצאתי למטבח.
"יפה שלי.." קראתי לו
"התעוררת??" הוא נישק אותי
"יא, מה הכנת??"
"את רעבה??" הוא שאל
"בטח, אני יכולה לאכול אותך" נשכתי לו את האוזן
"את עושה לי צמרמורת" הוא צחק
ישבנו לאכול ובצהריים הלכנו לבית החולים, פגשנו שם את שני ודיויד מראים את אהבתם בפומבי
"ואו, תשתדלו לעשות צנזורה!" סבסטיאן צחק עליהם
"אתה האחרון שיכול לומר את זה" דיויד אמר לו והסתכל על שנינו
"הי!אתם לא יותר טובים!" אמרתי
"נכון, אנחנו הרבה יותר גרועים" דיויד אמר ונישק את שני ארוכות
"אווץ'" אמרתי
"בואי נלך לעינב" הוא משך אותי לחדר של עינב
פייר היה בחדר
"איזה מתנחל אתה!" אמרתי לו
הוא התעורר
"הערת אותו!" סבסטיאן צחק
"מה אתה צוחק" פייר אמר לו
"מה אתה ישן??"
"הוא לא מסכים ללכת" עינב אמרה בחיוך
"סבס, קח אותו החוצה" אמרתי
"מה?למה?" שניהם שאלו
"לכו כבר החוצה!אני ועינב צריכות לדבר!"
שניהם יצאו החוצה
"את ופייר השלמתם??" שאלתי
"לא יודעת" היא אמרה
"מה זאת אומרת??" שאלתי
"זאת אומרת, שאתם צוחקים, ומדברים, שכחתם מהכל?" שאלתי
"תלוי איך את מסתכלת על זה, אני חושב ששנינו סלחנו אחד לשני על מה שקרה, אבל לא דיברנו על לחזור למערכת יחסים"
"רגע, אבל זה שהשלמתם לא אומר שאתם חוזרים?" שאלתי
"למה כשאת וסבסטיאן השלמתם זה אומר שחזרתם?" היא שאלה
"זה שונה"
"זה לא, זה דומה מאוד, שני אנשים שאוהבים אחד את השני, קרה מה שקרה באמצע, וזה הפריד ביניהם. והם עדין אוהבים, אבל לא מוכנים לחזור. הסיבות עולות על מליון...אין מה לעשות..אולי לא נחזור" היא אמרה
"בטח שתחזרו!למה שלא תחזרו?!השתגעת??"
"אגב להשתגע, עשו לי אבחון פסיכיאטרי, מוזר בטירוף..יביאו לי תוצאות מחר" היא צחקה
מה מוזר, את ניסית להתאבד יא טמבלית.
"תגידי מביאים לך גז צחוק?את צוחקת יותר מדיי?אני הייתי בטוחה שאחרי זה תבכי שלא מתת, מה קרה את יותר אופטימית?" שאלתי
"דבר ראשון, פייר אשכרה מדבר איתי, והוא היה פה כל הזמן הזה, אכפת לו ממני, הוא אוהב אותי...דבר שני, כבר מתתי, בגלל זה אני אופטימית..."
"שיהיה" אמרתי
סבסטיאן ופייר חזרו לחדר
ושוב אני וסבסטיאן השארנו אותם לבד
"על מה היית צריכה לדבר איתה?" הוא שאל
"מה זה עניינך?" צחקתי
"קריני....."
"אוקי, בסדר, קרצייה...שאלתי אותה אם הם חזרו"
"ו..?" סבסטיאן שאל
"היא אמרה שהיא לא יודעת מה איתם עכשיו...שאלת אותו משהו?" שאלתי
"שאלתי אותו בדיוק אותו הדבר, והוא ענה גם אותו הדבר"
"איזה מוזרים הם..בחיי...הם צריכים לחזור..." אמרתי
"זה בטח מה שהם חשבו עלינו בהתחלה...אחרי שהשלמנו.."
"כן, ההבדל הוא שאני לא ניסיתי להתאבד" אמרתי
"למזלך...גם שאלתי אותו אם הוא רוצה לחזור אליה הוא אמר שהוא לא יודע.."
"שאלת אותו למה הוא לא יודע?"
"כן..הוא אמר שהביטחון שלו קצת נהרס..."
"כמה מפתיע, אתה חושב שאנחנו צריכים להתערב?" שאלתי
"לא..הם צריכים לעשות מה שבא להם, ואנחנו צריכים ליהנות מהעובדה שכבר שום דבר לא יציק לנו ואפשר להיות יותר זמן ביחד" הוא צחק
"כל הכבוד סבס.." אמרתי ונישקתי אותו
"סבסטיאן?!" שמעתי קול של אישה.
הסתובבתי, זו לא הייתה מישהי שהכרתי.
"סבס?"
"מה?"
"מי זו?"
"...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
