איך דברים יכולים להחליד עם הזמן, מתכות אך בעיקר קשרים.
וזה קורה רק בחופשים, תמיד שמחים הנה הגיע חופש זה הנה הגיע חופש זה, ותמיד מסיימים את החופש פחות 2 חברים לפחות או שפשוט מחליפים את כל החברים ביחד,שמה חושבים שזה דבר יותר טוב שצריך לשנות אווירה מדי פעם,
ושזה "לא יפגע באף אחד" תמיד זה קורה, משתלטת עליך הרגשה של צורך לשנות משהו בחיים שקשה להצביע בדיוק על מה אבל אתה יודע שברגע שזה יקרה אתה תרגיש טוב, אתה לא יודע לכמה זמן אתה לא יודע כמה טוב זה יהיה, אבל לפחות לבינתיים אולי זה יעלה חיוך אולי זה יגרום לך לחשוב אחרת על הסובבים אותך ולהעריך מה שיש לך עכשיו, ולא רק לרצות לשנות את כל מה שמסביבך.
כל כך הרבה אנשים טובים הפכו ל"רעים" בגלל החופשים הטובים האלה שכולנו מחכים אליהם, הרבה הפסדים, פגיעות, רק בגלל שאתה חושב שאנשים שהיו איתך כל החיים כבר "לא מספיק טובים" בשבילך, פשוט אגואיסטי ומגעיל וצריך להסתיים.
מצחיק שאני כותב את זה פה כדי שאתם תקראו כשאני צריך לקרוא את זה שוב ושוב.
בבוש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
