באמת ביום אחד נפתחו לי העיניים יותר, לקחתי לעצמי "יום חופש" מהסביבה המוכרת והפניתי עצמי לדרכים חדשות ושונות שנפשי לא התנסתה בהן בעבר, הרגשה טובה, מדי פעם צריך שינוי מרענן כמו ארטיק לימון ביום הכי חם בשנה, אני שמח, שיש לי מה שיש לי, שאין לי מה שלא צריך להיות לי (נכון לעכשיו) , שיש אנשים , קרובים או פחות קרובים אליי שאני מעריך בצורה עצומה, אני לא חושב שיש לי הרבה להתלונן נכון לעכשיו , אבל כמו שביום אחד עלה המצב רוח אי אפשר לדעת מה יהיה מחר אה?
חיים יום אחרי יום ולעולם לא שוכחים את היום שעבר, לא חיים במקום אחר חוץ מהיום הנוכחי, ולא מפסיקים לרגע להאמין בעתיד.
תמונה מגיל שלא צריך לחשוב בו(אני זה שדוחף את הראש באמצע).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
