אכזבות זה נושא רגיש לכל האנשים באשר הם אנשים. ולא פעם מצאתי את הכלבה שלי מאוכזבת לאחר ששאריות העוף נזרקו לפח.
כל אחד יכול בלי קושי רב למצוא לפחות 5 דברים שאכזבו אותו.
אם זה ציון מאכזב, הזדמנות שהוא פספס, אנשים שלא התנהגו כפי שציפה, מזג אוויר שהרס את התוכניות, תוכנית טלויזיה שהתבטלה, (אז מה אם היה פיגוע?, אני רוצה פוקימון!) אהבה נכזבת, סרט עם ביקרות טובות אבל בפועל מרדים, קלפים לא טובים בחפיסת היוגיהו ועוד מלא אכזבות נוספות.
מקור כל האכזבות היא כמובן הציפיה. מכירים את המשפט "אין ציפיות אין אכזבות"? לא? לא נורא. בכל מקרה הוא נכון אבל כמו כל דבר בחיים זה לא פשוט. כי הרי אי אפשר לחיות ללא ציפיה למשהו, אתה מצפה שהשמש תזרח בבוקר לא? אני לא יכול לדמין איזו אכזבה עולמית זו תהיה אם יום אחד השמש תחליט שלא איכפת לה מה כולם חושבים ומצפים ממנה היא לא זורחת...
בכל מקרה אכזבה זה אחד הרגשות היותר מיותרים שקיימים. כי להתאכזב זה מיותר שכזה...
להתאכזב שעשית משהו מסויים ולא משהו אחר.- מיותר (תקראו את המשפט בראש הבלוג שלי)
להתאכזב ממבחן.- ללמוד לפעם הבאה ולהמשיך הלאה.
להתאכזב מבן אדם.- פה זה תלוי בקשר שלך עם אותו בן אדם ומה הוא עשה שאכזב אותך. אם חשבת שהוא מישהו אחר (אתה מגיע עם "מישהי" למיטה ופתאום מגלה משהו בולט בין הרגליים שלה, מאכזב לא?) אז אין הרבה מה לעשות, או לקבל את ההוא החדש או לחתוך. (לא בכוונה של לשנות את אותו בן אדם כמו במקרה הקודם) אם מישהו עשה משהו שאכזב אותך, שכח את יום ההולדת שלך למשל (classic never die) צריך לגרום לו להבין שהוא אכזב אותך ולהמשיך הלאה, תלוי כמובן במקרה. אם חבר טוב שכח לסדר את המצנח שלך זו תיהיה קצת יותר מאכזבה...
להתאכזב מעצמך. - פה אני רוצה להרחיב (לחפור) קצת יותר.
כולנו מאכזבים את עצמנו, אני חושב שהבן אדם שאיכזב אותי הכי הרבה בחיי זה הייתי אני. אבל הסוד הוא לסלוח לעצמך. להבין שאתה לא מושלם למרות כל הניסיונות שלך להיות כזה. אתה שוכח, אתה טועה, אתה לא חושב על משהו/מישהו, אתה לא מצליח, אתה לא משקיע. והמון דברים שכל מה שצריך זה ללמוד לפעם הבאה ולהמשיך בחיים. האכזבה הכי גדולה מבחינתי זה לגלות שאתה לא מספיק טוב, שאתה לא מתאים למשהו ואין לך משהו לעשות כנגד זה. כמו בפרק של חברים שג'וי לא יכל היה להתקבל לאיזה תפקיד בגלל שהוא יהודי. (לא אנטישמי פשוט הייתה סצנת ערום ואסור היה לו להיות נימול. לא משנה, מי שראה יודע.) זו הרגשה כזאת שלא משנה מה תנסה לעשות אתה פשוט לא יכול. אין לך משהו לעשות בנושא הזה. כמו להצליח בהיסטוריה לדוגמא. (אני מדבר על אנשים נורמאלים.) אבל אם זה משהו שאתה לא מקבל מראש זה יכול להיות נורא מאכזב. אכזבה שכזאת יכול להיות דבר קשה להתמודדות. אני מנסה לחשוב על מקרים שבהם זה יכול לקרות אבל אני לא מצליח לחשוב על כלום חוץ מנכים/ מפגרים למיניהם/ג. יפית כי תמיד מכניסים לנו למוח טוב טוב שאם אתה ממש רוצה משהו אתה יכול. אותה מחשבה זה מה שגורם לציפיה שאפשר הכל. (ציפיה לא נכונה->אכזבה *הוכח*)
נניח שאני לומד איזה נושא חדש בתורת הגרעין. אני מקשיב בהרצאות ואני פשוט לא מבין למה לעזעזל האלקטרונים מתנתקים באופן שווה בין הפרוטונים. אני פשוט לא מבין את זה. אני בתור גאון עם IQ של 150, התלמיד החכם בכיתה, מצליח הכל פרפאקט. אמור להבין את זה כמו 1+1 לאנשים פשוטים אבל לא משנה מה אני עושה, זה פשוט לא נקלט. המרצים אומרים לי "עזוב את זה, תקבל את זה כעובדה" אבל אני לא מוותר ומנסה שוב ושוב. כאן זה נראה שאני אצליח להבין ויופיע בגדול מוסר השכל "אין דבר העומד בכוח הרצון", אבל לא בתסריט שלי. כאן לא משנה מה אני עושה אני לא מצליח להבין ולא מוכן לקבל את העובדה שאני לא מספיק טוב בשביל להבין את זה. אכזבה מסוג כזה יכולה להעביר אדם על דעתו כי זה בעצם אומר שהוא לא מכיר את עצמו כמו שחשב.
אז תשתדלו לא להתאכזב יותר מידי, ואם אתם מתאכזבים אז פשוט לנשום עמוק, להבין מה הייתה הציפיה ולמה היא לא התקימה. אם בפעם הבאה אתם תוכלו לשנות משהו בשביל להתאכזב פחות או בכלל לא, אולי כדאי לשנות את זה.
לא נגעתי בנושא אבל אם יוצא לכם לאכזב מישהו אחר פשוט תחשבו מהצד השני ותפעלו בהתאם. (על קצה המזלג זה היה אבל שיהיה.)
ד"א: שמתי לב שההבדל בין פושטים לפשוטים הוא נורא קטן...
Have a nice day
בבלוג זה
בכל הבלוגים
), המסור 5 נכנס גם הוא לרשימה. זה אפילו לא היה מצחיק... אולי סרטים זה לא בשבילי? נהה, אני אמשיך לראות סרטים, עובדה שבפעם השניה ראיתי עד הסוף. אני חושב שהסוד הוא לדבר במהלך הסרט. (או איש מוזר שיושב לבד בקולנוע ומעיר לך הערות... 
Have a nice day