לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

.life is simple... you make choices and you never look back


מגיבי נאצה מוזמנים =)

כינוי: 

בן: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

17 זה כבר גדול?


למי שלא שם לא וגם למי שכן.

ה"בן __" מתחת לכינוי השתנה ויכולתי להישבע שגם הייתה נקודה אדומה מתחת ליד הכינוי.

אז כן, זה נכון. הופ הופ טרללה גדלתי בשנה.

הסופ"ש הארוך במיוחד שהתחיל ביום ההולדת 20.5, יום רביעי, ועד יום שבת 23.5 היה מדהים.

בהתחלה ביום רביעי היה מתכונת בפיסיקה, היה בסדר גמור. (עורב מפגר)

אז הלכתי עם שירן לים, היה ממש כיף. חזרתי הביתה בסביבות 12 בלילה, אמא קצת התאכזבה שלא יצא לה לראות אותי ביומולדת אבל איך אפשר לכעוס על "ילד יומולדת".

ביום חמישי בבוקר היה לי שיעור נהיגה ואחר"כ הלכתי עם המשפחה המצומצמת למסעדה ברזילאית בראשון "קסה דה ברזיל" או משהו בסגנון. מסעדה מומלצת ביותר, האוכל היה טעים, לא לקח הרבה זמן עד שהוא הגיע, שירות טוב, מקום שקט. (בלי להחשיב את הטלפונים שהתקשרו אלי כל הזמן)

אחר"כ חזרתי הביתה התחלתי לסדר קצת לקראת הערב. בן דוד שלי וידידה שהיו אמורים לקחת את האוטובוס של 17:30 מודיעין פיספסו אותו וזה גרם להם לעשות סיבוב דרך הרכבת, ת"א, תחנ"ת ורק בסוף בסביבות 9 הגיעו לפה, אבל נחזור לזמן המקורי.

הם התקשרו אלי ואמרו שפיספסו את האוטובוס והם מחכים לקו 100 או 101 שיקח אותם לת"א. בדקתי והאוטובוסים האלה לא עוברים יותר בשעות האלו אז הם לקחו את הרכבת. בזמן הטלפונים והסידורים שירן הגיעה אלי ובשניה שזה קרה כמאין פסק זמן קטן, רגיעה. אבל עדיין הייתי צריך לסדר וקצת ייבשתי אותה, סורי .

אז אחרי הכל ההורים גם הלכו והכל היה מסודר אז היה לנו קצת זמן לבד רק שנינו לפני שהכל מתחיל.

אחר"כ בן דוד שלי התקשר ואמר שהם הגיעו וצריכים הכוונה, קצת הכוונה בטלפון ואנחנו גם יצאנו לקראתם ונפגשנו איתם. רואים שעבר עליהם הרבה וגם נראה שהם מסתדרים לא רע.

אז הגענו אלי, היינו ארבעתינו. קצת הסדרים של איך אני מסדר שהם יבואו ולא יאבדו את דרכם, "salev guiding". לקראת 10 וחצי-11 כולם הגיעו.

אז ישבנו, הזמנו פיצות, צחקנו אפילו הצליחו להרים אותי על כיסא, אומנם הבנות ואלירן השתתפו ואילו הבנים הסתכלו מהצד אבל למרות זאת הן (ואלירן) עמדו במשימה והצליחו להרים אותי, נכון שהייתי על הצד וכמעט הרגל שלי עפה על הפרצוף של לקר אבל למרות זאת הרימו אותי (רציתי לכתוב התרוממתי אבל התחרטתי בסוף).

בערך ב2 וחצי חלה תגובות שרשרת של עזיבות ועד 3 כבר כולם הלכו. סידרנו קצת את הבית ונשארו רק אני, שירן, בן דוד שלי-רון והידידה מליד מודיעין- להלן שני.

רון התרסק מהר מאוד על הכורסא בסלון. אני שירן ושני נשארנו קצת אצלי בחדר, שמענו מוסיקה, דיברנו. עד שהחלטנו ללכת לישון. עברנו לסלון וריח נורא תקף אותנו, קצת גישושים ומקור הריח הוא רון. כיסינו אותו, שני שמה דורדורנט ספריי מסביב, פתחתי 2 חלונות והריח עבר לאט לאט. אז שני נשארה לישון שם ושירן ואני הלכנו לישון אצלי בחדר. הלכנו לישון בסביבות 4 ככה.

בבוקר 8 וחצי טלפון מדניאל הוא אמר שהוא אחרי המגן (הוא הגיש ריק כי הוא לא ידע כלום) וששני ורון התקשרו אליו שמשעמם להם. אני חצי ישן מדבר איתו לא זוכר בדיוק מה אמרתי. אחר"כ אני חוזר לישון אנחנו קמים בסביבות 12, רון ושני קמו קודם.

אז קמנו, אכלנו ארוחת בוקר, צחקנו, קצת תמונות מאותו זמן בבוקר שלפי דעתי היה נורא כיף, ארבעתינו יושבים בחצר צוחקים, מדברים.

אחר"כ באו לקחת את שני. אני רון ושירן התכוננו לראות סרט בDVD ודניאל הגיע. ראינו סרט "האחרים" סרט שהיה אמור להיות אימה אבל הוא סתם מוזר. בסוף אז האנשים _____  

אחר"כ לקחו את שירן ונשארנו שלושתינו. שיחקנו במחשב קצת, אכלנו, יצאנו החוצה. אחר"כ בלילה רון נרדם ראשון ונשארנו רק אני ודניאל. זה היה ממש נחמד, יצא לנו ממש לדבר, על הכל. זה היה ממש נחמד וטוב לדעת שהוא שלמרות שאנחנו לא בקשר ואני לא יכול לדעת הוא לא השתנה והוא עדיין בן אדם אמיתי.

לבסוף הלכנו לישון ישנו שלושתינו במיטה אחת לרוחב, פתחתי את המיטה וכמה שזה מוזר זה היה די נוח. רון דחף אותי כל הלילה אבל גיליתי את זה רק שדניאל סיפר לי אז זה לא נורא.

אז ראינו סרט מוסיקלי, קומדיה אימה עם ג'וני דפ בשם "Sweeney Todd" הסרט הוא לא משהו... אני נרדמתי באמצע ואני לא יודע אם זה בגלל הסרט או בגלל שאני הייתי שפוך כבר. אז לא ראינו אותו עד הסוף וחזרנו למחשב. אכלנו צהריים ואז באו לקחת את דניאל. נשארנו אני ורון יצאנו החוצה, דיברנו.

חזרנו התארגנתי ואז כל המשפחה הגיעה. בשניה אחת כל הבית התמלא שוב דודים, דודות, סבים, סבתות וילדים קטנים שמחליטים שהחדר שלי זה המקום להיות בו.

אז אני ורון שמנו מחסום כזה שעובר בין הדלת לארון ויצאנו מהדלת המובילה אל החצר. נעלנו את הדלת הזאת מבחוץ והכל בסדר. היו עוד בורקסים, כאילו שלא אכלתי מספיק בזמן האחרון אבל בעצם אין דבר כזה מספיק מאוכל. פיצות של סבתא. עוגת גבינה מדהימה שאמא הכינה. אפילו הרימו אותי על הכיסא, בקושי אבל הצליחו.

אחר"כ לאט לאט הם הלכו. אני הייתי גמור ונרדמתי במהלך הגמר של הישרדות, איך יכולתי?

אז הלכתי לחדר וכמובן שכאשר זה קורה אני נכנס למיטה ואז נזכר שאני אמרתי שאני אדבר עם מישהי. אז אני נכנס למסן ואז לאט לאט אני מאבד את העיפות. ויוצא מצב שאני הולך לישון ב3 אחרי שראיתי סרט שלם.

 


 Have a nice day

נכתב על ידי , 24/5/2009 15:22  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מצ'יבסקהD: ב-5/6/2009 16:03
 



איזה יום..


בזמן שבאתי לכתוב את הפוסט הזה הייתי בשיא הבאסה של היום.

דיברתי קצת עם שירן והכל ירד (), אבל אני אנסה להעביר את הפוסט הזה בצורה שהרגשתי אז.

 

היום היה יום די נוראי...

בתחילת היום השעון מעורר העיר אותי ב8 אני עיף שולח למורה נהיגה SMS ששואל אותו אם אפשר להעביר את השיעור לצהריים במקום בבוקר. אני מקבל תשובה שאפשר והשיעור יהיה ב13:20 שזה סבבה.

מכוון את השעון מעורר לעוד שעה וחצי וממשיך לישון.

קם ב9 וחצי, מתלבש, אוכל ומבזבז את הזמן. כמובן שהדבר הטוב לעשות הוא ללמוד למבחן של יום רביעי אבל אין אפשר להביא את עצמי לעשות את זה. אז אני נכנס למחשב, קצת מסן, קצת פייסבוק- שלי לרשום אותי לפייסבוק לא היה רעיון טוב... אולי זה  נותן לי כמה פעולות לזמני הפנוי אבל גם פעולות לזמני הלא פנוי.

אז עובר הזמן בלי שאני לומד ואני יוצא לי לשיעור נהיגה. הוא מגיע כאשר מישהי בזמן שיעור. אני לא חשבתי שיהיה מצב כזה ולכן שולח SMS לשירן שאולי לא יהיה לי זמן להיפגש איתה לפני המבחן. (2:45)

אז השיעור עבר בסדר גמור, נסעתי באיזה כביש שזקנה בת 95 נתפסה היום נוסעת על 135 קמ"ש. (נו אפשר להבין אותה, מישהו רודף אחריה - המוות)

התחלתי חניות, אומנם לא רק אני אלה המורה נהיגה היה אחראי על הדוושות אבל שיעור הבא אני כבר אעשה הכל.

הגעתי לבי'ס בערך 10 דקות לפני שהמבחן התחיל, מצאתי את החדר. בערך 2 שניות אחרי שנכנסתי לחדר שירן באה הביאה לי מעטפה איחלה לי הבהצלחה ויצאה החוצה, נראה כמו עסקת סמים של חובבנים.

המבחן עבר בסדר גמור, באמצע המבחן קיבלתי 2 SMSים שהצילצול SMS שלי הוא הפתיחה של שלתיאל קוואק אבל לא ידעו שזה שלי.

לאחר המבחן יצאתי בהרגשה טובה שידעתי הכל אז היה לי רבע שעה עד העבודה. הלכתי לקנות אוכל וחזרתי להדרכה. כבר הרבה זמן שלא איחרתי וזה לא כ"כ זוהר כמו שזה נשמע. זה בדיוק כמו לאחר רק שהשולחנות לא מסתדרים מעצמם...

במהלך הפגישה עצמה היה נורא... למרות שאחד החניכים שבדר"כ מפריע היום היה בסדר גמור. המפריע השני הפריע וסחף אחריו עוד 2. אני מבין כל פעם מחדש כמה הרמה שלהם ירודה. אי אפשר לעשות איתם כלום חוץ מקרבות... אני מנסה לשנות בשביל לעניין את עצמי אבל מסתבר שהם מאבדים עניין נורא מהר.

לאחר שעתיים ארוכות הסתיימה הפגישה. בסוף הפגישה דיברתי איתם ואמרתי להם שזה לא לעניין מה שהלך שם. בהתחלה הם שיתפו פעולה ואחר"כ הם פשוט ברחו מהמקום. איך אפשר להתמודד עם דבר כזה? אני שונא ילדים של יסודי! בהתחלה לפני שהם מרגישים בנוח לידך זה בסדר, הם מפחדים כאלה ונחמדים. אבל אחר"כ אחרי שאני שובר דיסטנט הכל נהרס... אני לא יכול לשמור על מרחק, מעמדות בנינו. אני תמיד אדבר אליהם ואצחק עליהם בגובה העיניים, אולי בגלל זה אני לא מצליח לשמור עליהם שקטים.

אבל מה? אסור לי להיות בן אדם? אני חייב להיות סמכותי ורציני כל הזמן? זה פשוט לא אני...

אמרתי לאחד שהפריע לי הכי הרבה וגם בסוף אמרתי לו להישאר עוד והוא פשוט ברח "אני צריך להיות בבית", אז אמרתי לו שאני אתקשר לבית שלו לדבר עם ההורים אבל אני יודע שאני לא אעשה את זה... זה יותר מידי "נו נו נו, פויה".

לאחר השעתיים האלה סידרתי מהר את החדר ויצאתי. הלכתי לתחנת אוטובוס, הטעתי איזה בן אדם לגבי אם האוטובוס עבר או לא אבל איזו זקנה התערבה "כן הוא עבר לפני 2 דקות." להגנתי אני יכול לאמר שהגעתי לפני דקה אבל שיהיה. עליתי  על האוטובוס והתחלתי בנסיעה. קיבלתי טלפון מדניאל. הוא אמר שהודיעו לו שיש לו מתכונת ביום שישי ולכן לא יוכל לבוא ליומולדת. המסטול הזה, "הודיעו לו שיש לו מתכונת" הוא שאל אם אני אוכל להזיז לשישי ואמרתי לו שלא. הוא אפילו הציע שהוא לא יעשה את המתכונת ויגש למועד ב' אבל זה לא יהיה לעניין. אני לא יודע אם הוא הציע כדי להראות שהוא מוכן לעשות הרבה וזה באמת לא באשמתו או כי הוא ידע שאני לא אתן לו לעשות את זה ורק להיראות נחמד אבל סיכמתי איתו שהוא יבוא בסופ"ש בשישי ויחזור בשבת בצהריים ככה. אז אומנם הוא לא יהיה במסיבת יומולדת אבל לא נישבור את המסורת של להיפגש ביומולדת. זה היה מאכזב, אבל לא נורא. כנראה שאלוהים לא רוצה שהוא יבוא למסיבה. ( )

אז חזרתי הביתה והתחלתי לכתוב את הפוסט. אז דיברתי עם שירן וסיפרתי לה על כל הדיכי של היום.

אז אחר"כ ניגשתי להמשיך את הפוסט, או יותר נכון להתחיל אותו. כתבתי את השורת פתיחה שאתם רואים ואז אמא קראה לי לבוא לאכול. אז אכלתי וחזרתי. דיברתי עם ידידה שלי ודי רבנו אז גם כאן לא המשכתי לכתוב את הפוסט.

דיברנו במשך יחסית הרבה זמן העלנו טיעונים לפה ולשם אבל לא הייתה שום התקדמות. אחר"כ ראיתי טלויזיה קצת והמשכתי לכתוב, או יותר נכון התחלתי. אז אני כותב והידידה חוזרת למסן. דיברנו על משהו שאני מניח שהייתה סוג של התנצלות למרות שאני חושב שהיא לא תודה בזה.

 

אז ככה עבר היום שלי,  התחיל בסדר, לאט לאט נפל, עלה, ירד קצת ועלה שוב למקום חדש...

כמובן שלא יצא לי ללמוד לפיסיקה גם היום... X_X

זה כ"כ הולך לפגוע בי...

 

אין לי כוח לבדוק על שגיאות כתיב... אולי בהזדמנות..


מתוך פיתרון בספר בגרויות בפיסיקה :

 

"הגרף הנכון הוא II.

הסבר: שיפוע המסילה הולך וקטן, לכן התאוצה הולכת וקטנה, לכן המהירות הולכת וגדלה בקצת שהולך וקטן (שיפוע הגרוף II הולך וקטן)"

 

המוח שלי הולך ונוזל בקצת שהולך וגדל. X_X


 

 Have a nice day

נכתב על ידי , 18/5/2009 23:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הילה ב-19/5/2009 09:36
 



קטע, בשביל לכתוב...


אני כותב לא כי יש לי על מה לכתוב, אני כותב כי אין לי על מה לכתוב.

יש בזה היגיון? כנראה שלא אבל זה לא מונע ממני לכתוב על זה.

אני רוצה לכתוב משהו רק בשביל לכתוב וזה מוזר כזה...

אפילו הנושא החם שמביא לי הרבה פעמים נושאים לכתיבה לא מעלה בי שום רעיון ו\או השראה.

 

"הנושא החם לסוף השבוע הזה שתחילתו בדיונים על תקציב המדינה וסופו באישורו,עם "נפגעים" עוסק ב בית של כל אחד מאיתנו והוא לקוח באדיבות דוברמן מהשאלון השבועי לבלוגר
כנסו לשאלון,ענו עליו ושייכו לנושא החם,מי שענה כבר על השאלון מוזמן לשייך את הפוסט לנושא החם
הנושא החם ישאר עד שבת בצהריים,אז נתחיל להתכונן לגמר הארוויזיון שיתקיים במוצ"ש.
שיהיו לכולנו סוף שבוע רגוע ובטוח,סעו בזהירות"

 

תקציב המדינה לא משפיע עלי חוץ מההצעה המפגרת להוריד מתקציב הביטחון. דווקא במדינה שלנו הדבר האחרון שיורידו זה הביטחון. מילא שלא תהיה השכלה אבל שלפוחת נהיה בחיים, לדעתי זה יותר חשוב.

הדבר היחיד שאולי כן משפיע עלי זה ה"סעו בזהירות"

אני רוצה לאמר לבן דודי האהוב שיהיה לו המון מזל טוב ובהצלחה עם הרישיון, אני עוד מעט אחריך!

נכתב על ידי , 14/5/2009 20:00  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עומר דנציגר ב-14/5/2009 23:57
 



הערכה: הקטינה מאשדוד קיימה יחסים מרצון


אני מתישב לי ליד השולחן ובא ללמוד לספרות (מגן מעצבן...)

אני מסתכל על השולחן ואני לא מצליח לראות אותו. מה שאני רואה במקום זה רק ניירות, כדורים, דיסקים, ארנק, ספרים, שלטים, דאורדורנט, כובע, גרב, עגלת קניות, לוח שחמט, מחברות אבל נייט שולחן.

אז החלטתי במקום לסדר את השולחן לכתוב פוסט, למה לא?

אז אני נכנס וקורא את הנושא החם- "יחסי מין בין קטינים". אני חושב לעצמי, אוקי זה נושא מעניין נראה מה בדיוק אני יכול להכניס שם. אני קורא שהנושא החם עלה בעקבות פרשה שבה ילדה בת 10 מאשדוד קיימה יחסי מין עם חבריה לכיתה. עכשיו עולה החשד שהיא עשתה זאת מרצון- שערוריה! שילדה בת 10 תרצה לעשות את זה?! בושה לדורות.

עכשיו אני תמיד נגד הפליה בין בנים ובנות בכל הנוגע לסקס ויחסי מין. (כשאני מופלה לרעה אני מתלונן- למה לא?) אז אני חושב, "האם שאלו את אותם "חברים לכיתה" האם הם הסכימו לזה?"

תמיד שואלים את האישה כי הגבר עלול להכריח אותה בכוח. אבל תזכרו שבגיל כזה הבנות יותר מפותחות מהבנים. מישהו חשב על העובדה שאולי היא אונסת סדרתית?

מטרידה חברים לכיתה ובסוף עוד עלולים להאשים אותם... אני ממש לא צוחק. בגיל כזה צריך לפנות אליהם כשווים. זה שהיו הרבה בנים ובת אחת לא אומר שהם אשמים, להיפך זה מעורר חשד שהילדה אשמה פה.

"מדובר בתלמידה הלומדת בבית הספר מאז היותה בכיתה א', ובכל השנים היו קשיים והתמודדויות איתה. לאורך כל השנים ההורים דיווחו על הקשיים ועם המשפחה נוצר קשר טוב מאוד, שיתוף פעולה וקשר הדוק עם ביה"ס".

אז גם הילדה לא כ"כ תמימה...

אז מותר גם לחשוב מהצד השני מידי פעם...

מדאיג אותי כל פעם מחדש שכ"כ קל להתלונן על אונס\הטרדה מינית ועכשיו לך תוכיח שהיא רצתה את זה...

 

ד"א זו הכתבה:

http://news.walla.co.il/?w=/1/1479270

 


 Have a nice day

נכתב על ידי , 5/5/2009 18:28  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עומר דנציגר ב-10/5/2009 21:18
 





4,426
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מדע בדיוני ופנטזיה , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעומר דנציגר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עומר דנציגר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)