ללא שם=[

לא כתבתי פה המון זמן,

ובאמת שעברו המון דברים,

אני לא הולכת להשלים אותן,

העבר ישאר בעבר,

אבל ההווה הוא זה שמשגע אותי,

יש 3 בנים שמתרוצצים לי כל הזמן בראש,

עם 2 ביניהם אני צריכה להתרחק

ועוד אחד שנחשב לממש חתיך ואני אפילו לא נמשכת אליו.

איך אדם מסוגל לוותר על משו שהוא היה רוצה באותה שניה את הדבר הזה יותר מהכל?

מה מונע אותך? מה גורם לך להגיד לו?

זה כעס? זה פחד? זה כאב?

או שזה בכלל מחשבה על מישו אחר?

שבעצם גם עליו אסור לי לחשוב.

אני מרגישה שאני נמצאת בתוך מבוך, הראש שלי והלב שלי אומרים 2 דברים מנוגדים,

והכי מוזר שאני לא מדברת רק על אדם ספיציפי.

אני מחפשת את התשובה מי יעזור לי להבין מה הדבר שנכון לעשות?

מיצד אחד נמאס לי סתם להיות שרמוטה עם כמה בנים, זה לא מתאים ובעיקר לא לבת לדעתי.

מיצד אחר אני לא רוצה אהבה,אני לא רוצה להיפגע, אני לא רוצה להיות תלויה,ולא נשלטת.

יותר מהכל אני זקוקה לחופש, הרתפקאות חדשים, אקשן, כמו מזל טלה מה שהוא אוהב.

אני לא זקוקה למישו שאני אבוא אליו, אני זקוקה למקום שאני אוכל לברוח אליו ושמה יהיה מישו שיוכל לחבק אותי. הלוואי שמישו היה מבין אותי. ויכול להיות בכלל שהרבה מרגישים כמוני.

עד כמה שזה פתטי הדבר שהכי חסר לי הוא מישו שיעלה לי את הביטחון האישי, לא מישו שירצה להיות איתי סתם בשביל סקס, אלא מישו שיחבק, שידאג, שרק בשבילו אני אהיה יפה ומיוחדת, ויגיד לי שכיף לו לראות אותי ישנה ומחייכת וצוחקת ומתענגת ובכל מצב אחר.