נכנסתי למבוך בלי שום יציאה...

אני לא יודעת איך לצאת מזה, לא טוב לי שם אבל לא מסוגלת לחשוב על מקום אחר חוצמיזה שזה לא כזה קל פשוט לעבור...

ככה שפשוט נתקעתי, וזה לשבת ולשתוק...

לא יכולה יותר

חוצמיזה, עברה מעל לשנה מאז שהכרתי את הילדה הזאת...ועכשיו רשמית אני יכולה לומר שהיא לא יוצאת לי מהראש

לא משנה שאני יראה אותה פעם בכמה חודשים רק...

לא משנה שזה לא כמו בהתחלה שלא יכלתי להפסיק לחשוב עליה...

לא משנה שכבר הייתי עם בנים מאז...ואפילו חשבתי שאני שוב מתאהבת

לא זה פשוט לא משנה

היא היחידה שאני יודעת שמספיק שרק תאמר לי "אני מגעגעת" ואני ירוץ אליה בלי שום ספקות...

היחידה שתמיד אכפת ממנה

והיחידה שאני באמת רוצה

לא משנה כלום היא היחידה שבראש מעל לשנה...

לא יאומן... =\

*7/6/08*

הייתי מעדכנת בפוסט חדש אבל....הכל כתוב כאן בדיוק כמו שגם עכשיו =\