תקופה מורכבת

מאכזבות וייאוש

מנסה להגיד שיהיה טוב עוד מעט אבל מתי זה עוד מעט?

נמאס לי להיות במקום שכולם עויינים

שכולם עוטים מסכות

ויש כאלה שאפילו לא מביישים בחרא שהם עושים

נמאס להתאכזב

ונמאס לבכות על מה שיש ומה שאין

ואף אחד

אבל אף אחד

לא מבין איך זה

להיות במצב שאני עכשיו

וכל אחד עסוק בבעיות שלו

אז למי אכפת?

הכל בלאגן, ואני לא יודעת איך להתחיל לסדר.

אם היה רק אפשר לחזור לתקופה של התמימות.

אם היה רק אפשר לישון ולקום בבוקר שהכל כבר עבר.