שלוווווווום כווולם.
סלייחה על איחורים מטווורפים. אבל גם בחופש אני קצת עסווקה. אז אני מעלה את התדירות של הפרקים.
אני חושבת שבערך כל יום רביעי עד שבת אני אעלה פרק. יהיה תקופה מסוימת שאני לא אעלה פרקים ואז יהיה כמה פרקים ברצף.
טווב יאלה בלי חפירות מיותרות פרק 20 יוווצא לדררך (:
ד"א - אני ממש מצטערת שאין תקצירים.
פרק 20-
'אן,
אני באה עלייך בעשר וחצי.'
הלכתי למקלחת, אף אחד לא היה בבית,
ההורים בעבודה, ושיר בטיול מבית הספר שלה.
צחצחתי שיניים ושטפתי פנים,
חזרתי לחדרי, הכנתי את התיק,
ולבשתי בגדים.
הוצאתי גופיה אדומה עם קשקושים לבנים ,שורט ג'ינס משופשף ,ונעלתי כפכפים. מרחתי עפרון שחור בעיניי ,וליפגלוס שקוף .
בדקתי שהכול מוכן בתיק שלי והוצאתי את היומן המסודר שלי ,שבו רשום לי לוח הזמנים -
"אוקי ,מבחן -11:00 ,עד 12:30 ,אח"כ - "התחלתי למלמל לעצמי .
"אוקי ,הכול מסודר ,עכשיו -לאן "אמרתי .
לקחתי מפתחות ,פלאפון ,כריך ויצאתי לכיוון ביתה של אן.
-
צליל השעון המעורר נשמע .
התעוררתי ,השעה הייתה 9. ראיתי את הSMS של אשלי ,והלכתי למקלחת .
התקלחתי ,צחצחתי את השיניים ,לבשתי גופייה שחורה מעליה קפוצ'ון קצר ורוד עם קשקושים שחורים, ג'ינס שורט שחור, ונעליי אולסטאר ורודות, מרחתי עיפרון שחור, מסקרה וגלוס.
הכנתי לעצמי את התיק עם כל מה שצריך.
-
"ביל " אמרתי.
"ביל צריך לקום" אמרתי וניערתי אותו מעט.
לפתע שמתי לב למגפון שנמצא בסלון ,שנשאר מהופעה שביל כמובן, שכח להחזיר לדיוויד.
"הדבר הזה עובד בכלל?"מלמלתי ונתתי מספר מכות קטנות למגפון.
"ביל קאוליץ ,הנך מתבקש לקום !!!!!!! "צרחתי לתוך המגפון.
"מה ,אה ,איפה המחליק ?!" צרח בפאניקה לאחר שהתעורר, ונפל מהמיטה שהכרית על ראשו.
"טום קאוליץ ! מה עבר בראשך המלא קש ?! "שאל בכעס.
"לך כבר תתארגן!"
"אוקי ,אני במקלחת." אמר.
הלכתי למזוודה ,והוצאתי לי בגדים .התלבשתי במהירות ,חבשתי את הכובע והנעליים ,וחיכיתי לביל שיהיה מוכן .
"נו כמה זמן ?!!? "שאלתי .
"הנה ,אני מוכן!"אמר לי .
"אבל ,אבל אפילו לא נגעת בשיער שלך..."מלמלתי בבלבול .
"נכון צחצחתי שיניים ! "אמר לי וחייך .
"אוקי ,עכשיו בוחרים בגדים ! "אמר והחל לזרוק חולצות מחוץ למזוודה .
"לא ,אה לא ,לא מתאים .. "אמר והעיף את כל מה שהוציא .
"ביל "
"בי - "
"ביל !!! תפסיק לזרוק עלי חולצות ! "אמרתי והעפתי את הערמה שהייתה עלי.
"אופס "אמר והרים כתפיו.
-
לקחתי את התיק ובדיוק היה צלצול בדלת,
הלכתי לבדוק מי שם - זאת היית אשלי, כמובן.
פתחתי לה את הדלת.
נתתי לה חיבוק.
"ואוו!,
לבושה יפה" החמאתי לה וקרצתי.
"תודה" חייכה והוסיפה,
"גם את".
"אז,
הולכים?" שאלתי אותה,
"כן,
רק את צריכה את התיק שלך."אמרה לי ומיד לקחתי את תיקי.
הפלאפון שלי צלצל זה היה שיר של טוקיו - Thema Nr.
זה היה רון.
"הלו" עניתי,
"היי, אן." אמר
"היי, רון."השבתי,
"אתן באות?
אני מחכה מחוץ לבית שלך."אמר לי,
"אתן?
איך אתה יודע שאשלי פה?"לא הבנתי,
"כל פעם זה ככה." אמר
"טוב, אנחנו באות."ניתקתי,
"בואי" אמרתי לאשלי,
"רון מחכה." יצאנו וראינו אותו, תמיד כמו שהוא - יפה.
הלכנו לכיוון הבית ספר.
כולנו ביחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפורי ט"ה ( ;
