בקיצור קיצורי ביותר- אני חולה! איזה כיף... וירוס= כאב גרון+צינון+מצב נפשי-פיזי על הפנים.

ובכל זאת שרדתי היום בבית הספר (חוסן נפשי)

ובכיתי כשראיתי סירטון עצוב (אנושיות כמו שהיא אמורה להיות)

ורציתי לדפוק לעצמי כדור בראש על ההרגשה החרא בבית ספר (דיכאון הנובע ממצב פיזי ירוד)

אבל היו לי גם רגעים של כיף (אופטימיות/מציאת הטוב בזמנים קשים)

הרבה זמן הייתי נגררת, חבויה, לא שלמה עם מה שאני מציגה לעולם כ"אופי" שלי (סגירות)

אבל זה משתנה, אני מתחילה להבין את המצב החברתי שלי, אני מרוצה ממנו, אני אוהבת את האנשים שסביבי (פתיחות)

משנה שעברה אני נהנית ללכת לבית ספר (אי שפיות)

ולראות חלק מהאנשים שם גורם לי לחייך! רק היום אמרתי לחברים שלי שכשאני רואה אותם אני נהיית שמחה (לשמח את הזולת)

יש גם ילד חדש בשכבה שנראה די טוב, מעניין אילו עוד בנות נדלקו עליו (ילדותיות נשית)

ועכשיו אני מפרסמת פוסט, כרגיל, ונהנית מזה! (הזמן שלי עם עצמי)