כן, לא מה? אני לא בטוחה מה אני רוצה לכתוב אבל אני כותבת את כל המחשבות שעולות לי בראש. הידיים שלי רצות על המקלדת מבלי לחשוב ולעצור הן פשוט יודעות איפה נמצא כל תו-מקש-סימן. אני לא מתכוונת לעצור כי האצבעות שלי עובדות בצורה הכי מדוייקת שיש- יותר מדוייקת מאי פעם, למרות שאני לא משקיעה כמעט תשומת לב הכל במקום, בזמן...

היה לי היום מבחן בלשון, היה קל. אני מקווה שיהיה לי ציון טוב. מה הסיכוי? עד עכשיו הציונים שלי בלשון נמוכים וזה מקצוע מטומטם! כל כך פאקינד מטומטם!!! שאני לא מבינה למה אני לא מצליחה לקבל את ה90 וה100.

והאצבעות שלי כותבות כלכך מהר שאני לא מספיקה לחשוב על המילה והיא כבר כתובה על צג המחשב. הפסקה. הייתי חייבת לבדוק אם המילה נכתבה וגילית שכן! מתי היא הספיקה? אני לא זוכרת שהאצבעות שלי לחצו על המקשים הנכונים...

ואיך זה בכלל עובד? הלחיצות על המקלדת מעבירות פולסים חשמליים ללוח האם והוא מתרגם את זה כך שיופיע על המסך בצורה הגרפית שנקראת אות?!

ייתכן שכך הדבר? ייתכן.

אני לא חושבת שאי פעם כתבתי כל כך מהר, כל כך הרבה ובצורה הזאת שנושא מדלג לנושא אחר, לרגע אני חושבת על מילים שאני אוהבת - חינני, איזוטופ, מולקולה, שווארמה (ואני בכלל צמחונית) אבל המילה הזו מתנגנת כל כך יפה, כחלילי וגמלללללללל הל' לא היו מכוונות הן פשוט נלחו אבל מתאים לי שישארו שם כי, מה זה משנה בכלל. זה מסוג הפוסטים שאף אחד לא יקרא יותר לעולם.

אני רוצה לגלות את הסודות הכי כמוסים שלי אבל אני מתביישת, מתביישת לתת שמות שמישהו יגלה

שמישהו ידע מה שיש לי להגיד............... אני לא מדברת הרב עם אנשים, לא על דברים חשובים בכל-אפן... אני מעדיפה לשמור לעצמי, להתבוסס בידע הטוב והנורא שצבו במוחי הקט צבור- בניין קל משקל פעול paul המופיע רק בהווה

הרבה מילים, הרבה שורות, הרבה מחשבות. מי ידע שהמוח שלי מתפקד כל כך מהר?! אף אחד

אני מפציצה פה בשיאים חדשים שלא ידועים למדע, אני חכמה, אני חכמה, אני חכמה אני חכמה באמת! גם אם אני לא עושה את כל מה שהגאונים עושים ולומדת פיזיקה, אני חכמה כי אני פשוט כזו, ואני לא יודעת להסביר את זה.

אולי אני חכמה ממוצעת אבל זה מספיק בשבילי, כי אני מרגישה חכמה.

אני רוצה לעשות פסיכומטרי, אבל אין לי בשביל מה לעשות פסיכומטרי בכתה י' ביא' מתחילים ללמוד בבצפר ובחורף של תחילת יב' ניגשים למבחן, עוש קצת פחות משנתיים ואני שם. לפחות אני יודעת שגזוזטרה זו מרפסת.

החלטתי שכשאני אסיים לכתוב את הפוסט אני אעבור עליו ואשנה גדלים של טקסט במקומות שבא לי להדגיש. עיצובי משהו... אולי זה סתם כדי למשוך עניין.

יש יין אדום טעים במקרר, אבל, אני לא אשתה עכשיו יין, לא שכולם בבית. זה לא מתאים. בכלל, מתי נהייתי כלכך אלכוהוליסטית?! אני לא רוצה להיות כזו, כי מצטיירת פוזה של פוזה, כאילו שאני מנסה להיות וואן אוף דה גיי'ז 

אין מה לעשות חפרתי בטוב טעם וטוב שחפרתי!