ידיד טוב הבהיר לי השבוע, בטעות כמובן, שאני לא נחוצה.

רק קצת- וגם בקטע החומרני

לפחות כך הוא גרם לי להרגיש

קיוויתי תמיד לקבל ממנו יחס שונה אבל...

כמו ששמתי לב כנראה אני הפגומה

מנסה להתקרב לאלו שיש להם יותר סיכוי להצליח חברתית

מרחיקה ממני אנשים שיכלו להיות הכי טובים אליי בעולם

למה אני כזו?

למה אני לא יכולה "להסתפק במועט"

המועט שיהפוך לדבר הכי מחמם וקרוב שיכול להיות

למה אני מנסה להתחבר לאנשים שהייתי רוצה להדמות להם יותר?

למה אני לא יכולה להתקרב ממש למי שאני כבר דומה...