למחנכת קוראים ורדה ...

איזה יום נחמד ><

סתם

אינלי מושג אם היא נחמדה >:

טוב מה זה משנה..

תמיד שאני כותבת פוסט,
אני כותבת אותו בצורה הכי אופטימית
למרות שאני ממש לא כזו
אני לא שמחה הרבה פעמים
והאמת שלרוב אני גם די עצובה
כמעט כל הזמן אני עצובה
אבל מה לעשות
אין לי על מי להפיל את זה
מה לעשות ככה זה בחיים
בחרא חיים האלה,
פאק חטיבה לא רוצה
אני יהיה כ"כ שונה מכולם
אני יהיה נוראית
אני רגילה שצוחקים עלי ושיורדים עלי
ושמרכלים עלי המון.
וכן אני די שונה מכולן
אני לא רוצה להיות כזו פקאצה

שמה שהיא עושה זה להמרח על בנים

ולהתנשק בסוף היום וכל הבולשיט הזה
אז מה לעשות? החיים קשים..
ויש לי באמת חברים מהמסנג'ר?
מהאינטרנט?
אם כן אז שלפחות אני ידע את זה
ושיהיה לי כיף לדבר איתם

ושלהם יהיה כיף לדבר איתי
כי יש אולי 2 ילדים כאלה או יותר נכון

2 ילדות (טוב אולי יש קצת יותר ><")

זהו נגמר הקטע של הפסימיות...
ואין לי כוח לכתוב יותר

http://www.youtube.com/watch?v=BFr8Cs9uJDU

אחד השירים היפים ביותר...