יש לי דג ושמו צמר, הוא קטן ופרוותי, חי בתוך צנצנת מלאה במים.
לפעמים כשמתחשק לי לשחק איתו אני מוציאה אותו מהצנצנת וצמר קופץ ומתגלגל מצד לצד, ממש כמו כלב שמתנער כשיוצא מהמים, כך צמר, מנסה להתייבש. אבל כשנגמר לו כבר כמעט הכוח, אני מחזירה אותו לצנצנת- אני יודעת שהוא אוהב להיות שם, הרי, הוא אף פעם לא יוצא משם לבד.
לצמר יש עיניים גדולות וצהובות ופרווה ורודה ואפילו זנב קטן, אמא של צמר מתה כשהיה בן שלושה ימים, היא גם גרה אצלי בצנצנת, קראו לה אפרת.
הם דומים, ממש שתי טיפות מים, אבל לצמר יש עוד לאן לגדול...
לפעמים בלילה צמר מדבר איתי, הוא לא סימפטי כמו ביום, הוא אפילו קצת רע. לא פעם אפילו בכיתי בגלל מה שאמר לי על כמה שאני משוגעת, ומי בכלל מגדל דגים?!
הפעם הוא הגזים, אז קמתי והוצאתי אותו מהצנצנת ושמתי באסלה, שישן שם את הלילה- התנאים לא כל כך רעים
אבא לא שם לב ובאותו הלילה צמר נשטף אל הביוב... קצת בכיתי, וכששאלו למה אמרתי שצמר הלך אבל זה לא כל כך נרא כי הוא לא היה הכי נחמד שבעולם... וכששוב שואלים- מי זה צמר? אני עונה-דג
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הדושי