האופציות מתחילות להיות מזהירות פחות ופחות. ועוד פחות. וכבר ממש לא. ממש ממש לא.
אז אני צריכה לעצום עיניים, לנשום עמוק, לכווץ אגרופים ולהיות מוכנה.
להיות מוכנה לגייס את כל הכוחות שבי, להשקיע זמן ומאמץ. המון מאמץ.
וגם אם זה יהיה קשה, וזה יהיה, לדעת שאני עושה את זה במטרה לנצח את הדבר הזה. הדבר שחונק ולא נותן להרפות...
השאלה היא: אני מסוגלת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
