מצד אחד, הנה, מתחילים שוב. התחלה חדשה, טרייה או לא, רעננה או לא. זו כבר ממש התחלה עד שאפילו סוף החופש הספיק לעבור, ואותה תחושה של "אוי לא" כבר הגיעה, ולא. היא לא פה רק מהיום. ההתחלה הזו מעלה בי חששות לגבי התפתחותה של אותה אחת שכבר הגיעה, וכל כך מוזר שהיא כבר פה.
מצד שני, התחלה? איזו התחלה? זה רק המשך של אותה הרוטינה שחוזרת על עצמה במשך 11 השנים האחרונות. רק עוד חלק מהמחזוריות, ואיפה בעצם ההתחלה בכל הסיפור הזה? אני כבר מאז כיתה א' קמה בכל בוקר, מתארגנת ויוצאת לבית-הספר, אז מה בעצם חדש כל כך? מה השתנה?
ואולי זו רק הרגשה שתחלוף? סביר להניח...
נ.ב.
עבר עלי יום הולדת נפלא!
מאחלת מכל הלב שתהיה שנה טובה לכולנו.