" אז... מה את מתכוונת לעשות עם ג'וני? תלכו על זה?" שאל ג'ו כשליווה אותי הביתה,

" לא, אין טעם, כרגע אנחנו משפחה, אנסטסיה תעיף אותי אם תדע על זה, ואדוארד בכלל"

" כרגע" חזר אחרי ג'ו בהתעניינות עמוקה, ולאחר מכן חייך וצחק, חייכתי אליו חזרה

" הגענו!" אמרתי בחיוך, " מאושרת להיפטר ממני הא?" שאל בחיוך, התקרבתי

אליו ונישקתי אותו, " תודה שסבלת אותי" אמרתי ופניתי ללכת הביתה, " אא ואם אתה מעוניין

בג'וני, אני אנסה לסדר לך אותו" אמרתי בציניות ונכנסתי הביתה, " אני בבית!"

צעקתי, היה ריק ושקט, באסה...

עבר שבוע... בשקט ובדממה, אדוארד כתב את הספר שלו בסיפריה, אנסטסיה טיפלה בלילי טיילה

איתה ולא שמעתי מג'וני, אדם התקשר כמה פעמים אבל ניתקתי לו, לא מעוניינת לדבר

עם מבריזן, שנאתי את האווירה הזאת... לא רציתי לצאת עם ג'ו או לעשות משהו....

"יוקי!!!" נכנסה בצעקה לילי לחדרי וקטעה את מחשבותיי, " מה קרה?" שאלתי וקמתי לקראתה,

" ג'ון ג'ון טס לחו"ל עכשיו והוא בא להיפרד מאיתנו!!" אמרה לילי, הבטתי בילדונת הקטנה

שקפצה במהירות מחוץ לחדרי וירדה במדרגות, ירדתי בשקט אחריה, אז ג'וני נוסע, בסדר,

לא קרה כלום. ג'וני ישב על הספה, בפוף קצת ומרפקיו היו על רגליו, וכפות ידיו תמכו בפניו,

הוא חייך בשקט לאנסטסיה שרק מילמלה משהו על שכול ילדיה נוטשים אותה, " ג'ון ג'ון אולי

לא תיסע!" קראה לילי הקטנה בעודה מושכת במכנסיי אחיה, ג'וני חייך והרים אותה,

" ליל, זה רק לשבוע, ואז אני אחזור ואמשיך להציק לך כמה שאפשר, מפלצת קטנה שכמותך!"

אמר ג'וני והחל לדגדג את לילי, הילדה צרחה וקפצה בתגובה והוא רדף אחריה בכול החדר,

" יוקי הצילו!!" צעקה לילי וצחקה, הרמתי את לילי והתחלתי לרוץ ברחבי הסלון כשגו'ני מנסה

לתפוס אותי, המשחק לא נמשך הרבה, לילי כבדה ואני אנמית.

התיישבתי לצד ג'וני ולילי התיישבה על ברכי אימה, " לקחת הכול?" שאלה אנסטסיה, " כן"

ענה ג'וני בפשוט, " יוקי, תוכלי לעשות לי טובה?" הסתובב אלי ושאל, הבטתי בו מספר שניות,

" כן" אמרתי בשקט, " זה המפתח של הבית שלי, תוכלי להאכיל את הדגים שלי בערב כול יום?"

הרגשתי אכזבה שזאת הבקשה שלו, אבל... מה הוא יכול היה לבקש?!, חייכתי אליו ולקחתי

את המפתח מידו, היא היתה קרה.

יום אחרי שג'וני נסע נכנסתי לבית שלו, זה היה בית שונה מבית הוריו, החל מהגודל ועד העיצוב,

הבית היה בית בבניין של שתי קומות, מתחת לפי מה שהבנתי גרה אישה זקנה וחביבה

שנסעה לחופשת גולף או משהו כזה. הבית הכיל שלושה חדרים, אחד מהם היה ריק,

המטבח היה בצבעי קרם, והסלון בגווני לבן ותכלת מאוד עדין, היתה לו פלזמה ומחשב נייד

באמצע הסלון. מכל הדגים היה עצום, ומדהים, האקווריום היה מובנה בקיר, ולהאכיל אותם לא לקח

הרבה זמן.

נשארתי סלון של ג'וני, נשכבת על הספה בשקט, ומריחה את ריח המלח של האקווריום, הרגשתי מוזר..

כאילו הבגדים מכבידים עלי, כאילו העולם מכביד עלי, והכול נהיה שחור, הרגשה מוזרה ומוכרת של עילפון.