אני וג'וני הבטנו על אדוארד אחרי ההצהרה המאוד במקום שלו,

" אם תגע בה, אתה עף מהבית, אם את תגעי בו את תעופי מהבית" אמר

ויצא מהחדר, ג'וני בלע את רוקו, " אני אלך להתארגן לצילומים, נתראה מחר"

אמרתי וברחתי במהירות מהחדר, נסעתי לצילומים בלי לומר מילה, רק חשבתי

על מה שאדוארד אמר, ועל ג'וני, " את נראת מוזר" אמר פיליפ והגיש לי כוס קפה

בהפסקה שלנו, " אתה לא תאמין מה עובר עלי" אמרתי והעברתי את ידי בשער

שלי, " נסי אותי" אמר ולגם מהקפה שלו.

פיליפ החל לצחוק צחוק מתגלגל כשסיימתי לגולל בפניו את השבועות האחרונים בחיי,

" תודה על התמיכה" סיננתי וסיימתי את הקפה שלי, התחלתי לשתות קפה רק

בגלל העבודה הזאתי, היתי צריכה להישאר ערה שעות בין העבודה למשפחות לבית

הספר, שוב ושוב ושוב, עוד קפה, עוד קפאין, עוד פול קפה ללעוס, שנאתי קפה,

מאוד, אבל זה הדבר היחיד שהחזיק אותי במשך שנה וקצת, וכמו פייסבוק, מתמכרים,

ואז מה נשאר?

פיליפ הסיע אותי הביתה, ישבתי באוטו שלו מביטה בשלג שירד בעדינות, יש לי תמונה

שלי עומדת בשלג, לבושה שמלת כלה שחורה, היתי נראת כמו מלאך המוות בחתונה שלו,

שחורה עם עור חיוור על מצע לבן, " הגענו" אמר פיליפ, הוא יצא מהאוטו והוציא אותי איתו,

הוצאתי את המפתחות מהכיס ופתחתי את הדלת, השעה היתה תשע וחצי בערב, אדוארד

ישב עם ג'וני על הספה בסלון ושתה קפה, ג'וני קרא ספר, שניהם הסתובבו אלינו בשניה שהדלת

נפתחה, אדוארד נראה משועשע וג'וני נראה מופתע, " יוקי חמודה, אני לא אומר לך עם מי

לצאת, אבל אל תביאי אותם הביתה, לא אם הם עברו את גיל ה20" אמר וחייך אלינו,

פיליפ חייך אלי חיוך משועשע והצביע בעיניו על ג'וני, הנהנתי בעדינו כדי לאשר את חששו.

התעלמנו מאדוארד ועלינו לחדר שלי, פיליפ החל לצחוק בקול, " אבא מגניב יש לך!" אמר בחיוך

חייכתי חיוך מריר, " בטח" אמרתי בקול ציני, " טוב אני אשאיר אותך לישון, את בטח ממש

עייפה" אמר וחייך אלי, " לילה טוב יקירתי" אמר וחיבק אותי בחוזקה, " סליחה? אבל אתה

לא רצוי כאן" אמר אדוארד לפיליפ, " אדוארד זה האמרגן שלי כבר ארבע שנים, הוא כמו אבא

בישבילי" אמרתי והבטתי בו, אני בטח נראת נורא, אני עייפה וכואב לי כול הגוף, והרגשתי

חלשה כול כך, " לא אכפת לי יוקי, הוא עלול לנסות לנצל אותך ואנחנו לא מכירים אותו"

פיליפ לחץ את ידו של אדוארד בלי לומר מילה ויצא מהחדר, " תקשיבי" אמר ונכנס לחדר

רק אז ראיתי שהוא גורר את ג'וני בידו אחריו.

" אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אחרי שתגיעי ל18 ותעופי מהבית שלי" אמר אדוארד

אלי, " אבא בחייך" אמר ג'וני והאדים מעט, " אני רציני, אם אמא שלך תגלה על זה אתה מת,

את מתה ואני מת, אם אני אראה משהו ביניכם עוד פעם אחת, את עפה לבית היתומים" אמר

ויצא מהחדר, ג'וני הביט בי מובך, חייכתי אליו חיוך רגוע, " לילה טוב ג'וני" לחשתי, הוא הביט בי

וחייך, " לילה טוב יוקי"

במשך חודש שלם הלכתי כמו רוח רפאים בבית, ג'וני עדיין נדבק אלי מידי פעם, אבל זכרתי את ההזהרה

של אדוארד, ידעתי שהוא צודק, אם אנה תגלה על זה, זה הסוף של שלושתינו, ואנה היא אדם

טוב, אני לא רוצה לפגוע בה, אבל ג'וני כאילו לא הבין את הרמז, נדדתי בין בית הספר לעבודה שלי,

בין שמירה על לילי לבין עוד שיחה נחמדה עם אדי, נדדתי בין חדר לחדר, כמו רוח רפאים, מתחמקת

מג'וני, במשך חודש שלם, עד שהוא קלט.