היום יום שבת, עברו 4 ימים מאז שאדוארד ואנה והילדים נסעו,

ג'וני גר איתי עד שהוא יטוס ביום רביעי, דיברנו כול יום עם אנה ואדוארד כדי

לוודא שהם לא חוזרים הביתה עדיין, העוזרת היתה מגיעה כשאני היתי בבית הספר

כשהיתי צריכה וכשהוא היה בעבודה, היא היתה הולכת מהר, כשהוא היה חוזר

לפני או אחרי הביתה הינו מתנהגים כיאלו אנחנו אלה שגרים כאן והבית שלנו,

שכבתי איתו כול לילה והתעוררתי לידו כול בוקר, מחייכת, באופן מוזר נהנתי

מכול זה, למרות שהגדרתי את זה חולני לחלוטין, היום היתי בבית אבל ג'וני

נאלץ ללכת לעבודה, כבר היה צוהוריים, לא ידעתי במה הוא עובד, מהנדס תוכנות

לא אומר לי כלום, או בונה תוכנות, לא משנה לי, אבל הבנתי בימים האחרונים

שהוא במעמד בכיר שם, יפה למישהו צעיר כול כך.

שטפתי את הכלים מהארוחה שלי כששמעתי את המפתח בחור המנעול,

" אני בבית!" צעק ג'וני לחלל הכניסה, " אני במטבח" צעקתי חזרה, שמעתי את

צעדיו, " היי" אמר ונשק לי, " היי" אמרתי בחיוך מניחה את הכלים ומחבקת אותו,

הוא התיישב על הכיסא ליד השולחן, הוא היה נראה עייף, הוצאתי בירה מהמקרר

ונתתי לו, " אך היה?" שאלתי ולקחתי מגבון מחבילה שהיתה באחת המגירות,

" לא רע" אמר ושתה את הבירה שלו כמעט ולגמרי, התיישבתי לידו וניגבתי את פניו

וצאוורו במגבון, " אתה מזיע, ולא חם בחוץ בכלל, מה קורה?" שאלתי, " כלום,

מחר יגיעו כמה אנשים לכאן כדי לדבר על כול החברה וזה, ומסתבר שיכול להיות

שאני אטוס לחודש, אפילו ליותר" אמר, ראיתי את חוסר הרצון שנצץ בעיניו,

" אז מה?" אמרתי בחיוך קטן, ג'וני הביט בי במבט פגוע, " לא אכפת לך שאני לא אהיה כאן?"

" אם תהיה כאן כשההורים והאחים שלך כאן במה זה יועיל? לבנית מטח מיני או לזה

שניתפס?" אמרתי וחייכתי, ג'וני עדיין לא השתכנע, " אם תטוס לחודש זה יהיה חודש פחות

עד שאני אהיה בת 18", אמרתי, " ואתה לא צריך להתחייב אלי, תעשה שם מה שאתה רוצה"

אמרתי, ג'וני עדיין לא נראה מאושר מהעניין, אני מבינה אותו, אבל מה אני אמורה לעשות?

לבכות ולהתעצבן? ג'וני נישק אותי , "אני הולך למקלחת" אמר, סיימתי את הבירה שלו וזרקתי

את הפחית, אני לא רוצה שהוא יסע לחודש, אני לא רוצה שכולם יחזרו, אבל אין לי בררה,

קמתי מהכיסא והלכתי לסלון, הדלקתי פרק נוסף של סקראבס, ג'וני הגיע כמעט לקראת הסוף

והתיישב לידי, " תגיד, מה הקטע של אבא שלך?" שאלתי והבטתי בו, " הוא בסדר" אמר וכרך

את זרועו סביב כתפיי, " הוא מוזר, יום אחד הוא מאיים שאני אעוף לבית היתומים ויום אחרי זה

הוא מגן עלי מול המורות המטורללות שלו ואמא שלך" אמרתי מניחה את ראשי על חזו, הוא לבש

מכנס טרנינג ולא לבש חולצה, העור שלו היה רטוב עדיין, " הוא לא באמת יעיף אותך לשום מקום,

הוא פשוט יודע שאם אמא תגלה זה יהיה אסון מטורף" אמר וליטף את שערי

יום למחרת ג'וני ישב בסלון עם עוד 6 גברים, כולם לבשו חליפות ונראו כאילו יצאו מהסרט "גברים בשחור"

היתי צריכה להגיש קפה בערך 7 פעמים לכולם, לג'וני היה מבט מתנצל על הפנים כול פעם שעשיתי

את זה, בעיקר בגלל שנאלצתי לשבת כול היום במטבח, חייתי על יוגורט, טוב זה היה מרצוני,

" היי" שמעתי קול גברי מאחורי, זנחתי את המגזין שקראתי ואת כפית היוגורט והסתובבתי,

" את יוקי?" שאל בחיוך, הוא היה גבר נאה, מבוגר מג'וני, נראה כמו בן 30, הוא לבש חליפה שחורה

עם עניבה שחורה וחולצה לבנה, השער שלו היה שחור גם כן והיה לא ארוך במיוחד,

" כן" עניתי משלבת את רגלי, " אני רד" אמר והושיט את ידו, " נהדר"

אמרתי והסתובבתי חזרה, " חשבתי" אמר וסובב את הכיסא שלי אליו, " שתרצי לצאת איתי

מחר" אמר, הוא התכופף כך שעיניו התבוננו בידיוק אל תוך עיני, היו לו עיניים מדהימות, כחולות ירוקות,

" אנשים חושבים הרבה דברים" אמרתי, תאסוף אותי בשמונה, המילים התנגנו בראש שלי,

אבל כול עוד ג'וני כאן, אני שייכת לו, " אני אחשוב על זה" אמרתי ודיפדפתי במגזין, " הינה

כרטיס הביקור שלי" אמר והניח מולי כרטיס קטן ולבן, " תתקשרי אלי כשתסיימי למזמז את אחיך"

אמר, צחקקתי בקול רם, " אז אתה יכול לקחת אותו חזרה" , הוא נעמד מופתע בדלת היציאה מהמטבח,

והביט בי, בעיניים גדולות, מאוד מופתעות, " לא קל לרדת עלי" אמרתי וחייכתי, הוא חייך

" את מוצאת חן בעיניי" אמר והלך, " כן, כמו בעיניי כול הגברים"