רד הביט בי וחייך חיוך מריר, הלב שלי פעם בחוזקה, היתי מפוחדת,

לא יודעת למה, ג'וני כאילו הרגיש את הפחד שלי והניח את ידו על רגלי,

" אני צריך ללכת לעבודה" אמר רד וקם ממקומו, נשענתי אחורה ונבלעתי

בספה הנוחה, מרימה את ראשי ומביטה בו.

~~

נקודת מבטו של ג'וני~

הינה יוקי שאני מכיר, בטוחה בעצמה, עקשנית, מרדנית וצינית, לפחות ככה היא

נראתה, יכולתי להרגיש את דפיקות הלב המטורפות שלה כשרק ישבה לצידי,

ליוויתי את רד למכונית שלו, " תגיד לי" הסתובב לפתע, " מה לעזאזל הדבר

החולני שיש בינכם?" שאל, הבטתי בו מופתע מעט, תמיד הוא יכול היה להבין

מה קורה, תמיד, לא משנה מה זה, אם זה טוב או רע, הוא ידע על זה.

" אני... דיי נמשך אליה" אמרתי בבושה והשפלתי את מבטי, " אתה לא צריך להתבייש

בזה" אמר רד וחייך, " היא לא באמת אחותך אתה יודע" אמר ופתח את דלת המכונית,

" אני אגיד שאתה חולה היום ומחר, אתה חייב לי" אמר ונכנס למכונית שלו,

" הרי אם חושבים על זה, אפילו אתה הית מעדיף להיות זה שהכניס אותה להריון"

~~

שתיתי את הקפה נטול הקפאין שלי, לא הבנתי למה אנה נתנה הוראה מפורשת

למטפלת לתת לי רק דברים בריאים כדי לא לפגוע בילד, הוא ימות בקרוב, חייכתי

לעצמי חיוך עצוב, " ימות כדי שאוכל לחיות" לחשתי.

ג'וני נכנס לסלון והתיישב לצידי על הספה, הוא כרך את זרועו סביב מותני ומשך אותי

אליו, נכנעתי לו ונתתי לעצמי לנוח עליו, אין לי כוח לזה כבר... " את בת 18 עוד יומיים"

אמר וחייך אלי, " כן..." הניתוח נקבע ליום ההולדת ה18 שלי, " מה את רוצה במתנה?"

שאל והתיישב ככה שהוא היה מולי, " שקט ושלווה" אמרתי עוצמת את עיניי ונשכבת על הספה

" את לא מתרגשת!?" שאלה אנה בחיוך, ישבתי במושב האחורי של הג'יפ השחור שלהם,

נסענו לבית היתומים, ג'וני ישב לידי, כדי לשחרר את אנה ואדוארד מחובתם כהורים שלי, אני צריכה

לרשום את ההורים הביוליגיים שלי בתעודת הזהות שלי, ידעתי שאנה לא מתרגשת, שג'וני

מרגיש לא בנוח ושאדוארד מנסה להתעלם מהמתח המיני בינינו, יצאנו ישר אחרי הניתוח לבית

היתומים, " ההרדמה תימשך לפחות עוד 12 שעות ללא כאב" הרופא אמר לנו לפני שיצאנו,

" יוקי!" אמרה אנני בשמחה והתקדמה אלי בזרועות פתוחות, " מזל טוב ילדה גדולה!" אמרה

בשמחה, חייכתי חיוך מאולץ, " יוקי!" שמעתי את קולו של יו מאחורי, הסתובבתי וראיתי אותו

לבוש בחולצה לבנה מכופתרת וג'ינס כחול כהה בהיר, הוא היה קטן ממני במספר חודשים והיה

ילד מאוד בעייתי, הוא הילד שהיתי שוכבת איתו כשהיה לי משעמם.

" ואווו אני לא מאמין שאת כבר בת 18! איך שהזמן עובר!" אמר בחיוך וחיבק אותי בחוזקה,

אנה ואדוארד נראו קצת מודאגים וג'וני ניסה לחייך ולהרגיע אותם, " מה דעתך על בילוי לזכר

הזמנים הטובים?" אמר יו בחיוך ממזרי, " אא לא" אמר ג'וני ומשך אותי אחורה אליו, " אם לא

אכפת לך אנחנו ממהרים" אמר ומשך אותי למשרד של אנני, " היי!" אמר יו ותפס את ידי בחוזקה,

" אתה מכאיב לי!" צעקתי, יו שיחרר מיד את אחיזתו והלך מספר צעדים אחורה, " ואוו יוקי"

אמר, " בואו נלך ונסיים את זה כבר" אמרתי ושילבתי את ידי בשל ג'וני

" זאת תעודת הזהות החדשה שלך" אמרה אנני והגישה לי תעודה עם שם הורי במקום שמותיהם

של אנה ואדוארד, " זהו?" שאלתי ונעמדתי, " כן זה הכול חמודה" אמרה אנני בחיוך, " מה תעשי

עכשיו?" שאלה, " דבר ראשון אחפש דירה חדשה" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון היציאה, " את לא חייבת

לעזוב את הבית שלנו" אמרה אנה והסתובבה, " או.. אני חייבת" אמרתי ופתחתי את הדלת,

" יוקי רגע!" אמר ג'וני ורץ אחרי, " יוקי!" אמר ותפס את ידי מסובב אותי אליו, " את בוכה?" שאל וחייך,

" למה אתה מחייך?" שאלתי בחיוך מבוייש, " אפעם לא ראיתי אותך ככה" אמר בחיוך ונישק אותי