" מי הפרח?" שאל אדם בחיוך ממזרי, " קלייר" עניתי, בגלל ששמו היה

אדם, וחיבבתי אותו, אמרתי ששמי אדגר, אד קוראים לי רק חברי השבט, המשפחה,

כול שאר העולם ובעיקר בני האדם קראו לי בשמות אחרים, " היא מהממת" אמר

וליקק את שפתיו, בבני האדם קיים צורך חזק הרבה יותר בקרבה, בסקס מאשר

לנו, העובדה הזאת תמיד שיעשע אותי, היה קל יותר לתפוס אותם כשמפתים אותם,

" אדם, תעשה לי טובה, שמור עליה לכמה רגעים" אמרתי ויצאתי מהחנות, מחפש טרף.

" שלום" אמרתי בחיוך לבלונדינית חטובה עם רגליים ארוכות מאוד, " היי" אמרה בחיוך,

היא היתה חצי שיכורה, זה יקל עלי מאוד, " רוצה לבוא איתי לשניה? אני רוצה להראות

לך משהו" לחשתי באוזנה, מלקק את צאוורה לאט, היא גנחה וקמה מכיסאה, הובלתי אותה

לשירותים של המקום, הוא היה שומם, הכנסתי אותה לאחד התאים, מנשק אותה במהירות

ובחושניות, מלקק את צאוורה, ונושך

כשחזרתי לחנות היא עמדה מחוץ לה עם שקית בידה והתיק השחור שנתתי לה לסחוב,

" זה כול מה שלקחת?", " כן" היא סיננה בחוסר סבלנות, " בואי נלך לקנות אוכל"

אמרתי לוקח ממנה את התיק השחור,

 Love me hate me"
Say what you want about me
But all of the boys and all of the girls are beggin' to If You Seek Amy "

סובבתי את מבטי לקלייר שנראה שלא נראתה מודאגת ממה שיצא מפיה, " מה אמרת?"

" אלה מילים של שיר, של בריטני ספירס" אמרה במבט משועשע, כשכוחותיה שבו אליה

היא היתה קצת יותר נועזת מהפגר המסכן שהיתה על רצפת המטבח, אבל עדיין חששה מכול

מילה שיצאה מפיה, " תקחי מה שאת רוצה, קחי בחשבון שלא נבוא לכאן כול יומיים שלושה"

סיננתי ושלחתי אותה לתוך החנות, מתיישב בעצמי בצד על כיסא, " אדגר" אמר בשמחה

בעל המקום ג'ון והתקרב אלי, נשכתי את ג'ון פעם, זה היה מבדר בעיקר כי התייחס אל זה בתור

חלום ולא הפסיק לספר לי עליו, מזל שהסימנים נעלמים במהירות.

" שמעתי מאדם שיש אצלך איזה פרח" אמר והביט בקלייר כשעברה על מדפי החנות, היא לבשה עדיין

את אותם בגדים שלבשה בימים האחרונים בהם בילתה אצלי, עברו שלושה או ארבעה ימים מאז

שהיא נחתה אצלי, " אם היא תסדר את עצמה קצת, היא יכולה להיות משהו מיוחד..." אמר וחייך

אלי חיוך ממזרי, לא חייכתי, משכתי סיגרה מתוך כיסו וסימנתי לו להדליק, הוא הוציא מצת מכיסו

והדליק אותה, שאפתי את העשן המתוק בשמחה גלויה, " אם אתה כול כך אוהב את סיגריות למה שלא

תקנה וזהו?" שאל בפעם המיליון, אבל הבריאות שלי חשובה, אני לא חי לנצח.

" זהו" אמרה קלייר והניחה שקית בידי, היא סחבה עוד שתיים מלבד שקית הקניות, לקחתי את שתי

השקיות הנוספות מידיה, " אתה לא מתכוון להכיר ביינינו?" שאל בחיוך ג'ון ונעמד, " קלייר זה ג'ון,

הוא בעל החנות" אמרתי במהירות, קלייר חייכה חיוך מנומס, ג'ון התקרב והצמיד אותה אליו בחוזקה,

היא כמעט צרחה והוא שחרר אותה והחל לצחוק בקול, היא נצמדה אל גבי בפחד, " זה לא מצחיק"

סיננתי, " תרגע, למה היא שלך?" שאל עדיין צוחק, " כן" סיננתי בכעס, הולך ומצמיד אותה אלי.