אמריקה

אחת הסיבות שלא קניתי כאן כלום, למרות שהתפתיתי (או התפתטי?) לא אחת, היא העובדה שסביר שאצטרך במילא להביא לכאן את הכל בעוד שנה.  כן, על זה אני חושב.  אבל גם על עוד דברים:

בשלושת הימים האחרונים אני תושב בשכונת My. Airy ואולי גם Chestnut Hill בפילדלפיה, לא בדיוק אבחנתי את ההבדל. רחוב Germantown שחוצה את השכונות מלא בכל מיני מסעדות וחנויות מוזרות, וכלל לא ציפיתי להיות במקום כזה.  כבר אימצתי לעצמי כאן שגרה מסויימת (הייתי אומר סוג של שגרה, אבל אז הייתי צריך לדחוף לפה גרב טבולה בנפט ולהדליק אותה, וחבל לי על הגרב), ואחת הדרכים לדעת על השתייכותי למקום היא שאני פונה לרחוב הצדדי בו אני מתגורר באופן אוטומטי, כמו שכלב הולך ברחוב, או כמו שמגיעים לשירותים בלילה.  אני חורש את הרחובות ברגל, ולאיזור יש את כל התכונות שבישראל יגרמו לאישה אחת להגיד לאחרת: 'אנחנו חייבות לעשות שם סיבוב מתישהו, טוב ביי.' ואז להיפגש אחרי חצי שנה להגיד אותו דבר, וחוזר חלילה וחס.  ודרך אגב, למה מסעדה היא תמיד טובה, אבל בית קפה הוא רק נחמד?  מבין כל האנשים שאני עובר מולם, רק, אבל רק כושים מברכים אותי לשלום, וזה קורה לא אחת ובכל מיני צורות לבביות כמו howdie.  הכנות בזה מזכירה לי את ה-"אשריך" שזקני בית הכנסת אומרים לי כשאני לומד שם עם חולצת אופניים.  מצד שני, יש שני משפטים אמריקאים מובילים.  You're all set, הם אומרים כשהם גומרים את מלאכת השירות שלהם. וגם Have a good one.  את השני אני שונא יותר, כי הם אומרים את זה ולא עושים שום דבר כדי שזה יקרה.  איחול סתמי כמו "חג שמח" ו"שבת שלום" בין שני קיבוצניקים. אתם רוצים שיהיה לי יום טוב? אז תעזבו את העמדה שלכם בקופה, תלכו איתי לאן שאני הולך ותדאגו לכך, או שתזמינו אותי להישאר איתכם עד סיום המשמרת ותדאגו לכך.  אבל מה זה חוסר האחריות הזה?  נקווה שאובאמה, יקיר פילדלפיה, ישנה את המצב.  איכשהוא, גם כשעבד מהבייגלה אומר לי "שיהיה לך אחלה יום" אני מבין אותו אבל אין לי כל כוונה לאחל בחזרה.  אני לא אוהב בולשיט.  אף אחד מהחברים של איוב לא איחל לו "אחלה יום".

כבר כתבתי קודם שהבתים באמריקה מיוצרים בקנזס, עכשיו שמתי לב שיתר המוצרים באים מארץ עוץ.  באמת.  על כולם כתוב oz.  ואם כבר oz, אז כמה שיותר יותר טוב. בכלל רציתי להגדיר את אמריקה כקפה ללא קפאין שבא באריזה ענקית של 100oz, אבל מצאתי כאן משהו חדש ששובר את כל השיאים:  דיאט קולה עם תוספת ויטמינים.  איזו אבולוציה הפוכה בדיוק הם עוברים כאן? מה רע בפטרוזיליה?  או כמו שטום ג'ואד שאל בענבי זעם: "?What's this country comin' to"

אחת לשלושה ימים בערך יורד גשם.  לא מבול.  שמתם לב פעם שבהתחלה העצים מגנים מהגשם, אבל אחר-כך, אפילו כשהגשם נפסק, דווקא הם מורידים אותו?  יש כאן איזה השלכה פילוסופית שעוד לא הבנתי?  והילד מהעץ הנדיב היה מודע לזה, או שהיתה לו מטריה?  בכל מקרה שיחקתי את המשחק הזה עם העצים והשמים היום ברחוב, וניצחתי.

מכירים את הסרטים המצויירים שבהם דג גדול בולע דג קטן, ואיך כל גדלי הדגים שוחים יחד באותו ים עד שזה קורה?  ככה נראה רחוב אמריקאי.  ועד שלא אראה במו עיני איך מאוכל רגיל מגיעים לגדלים כאלה, אני אאמין שאנשים כאן פשוט אוכלים אחד את השני.  ועד שאדע היכן אני ממוקם בהיררכיה, תמיד אביט גם לאחור.