הוא קצת מצא חן בעייני
אני לא יודעת אם אני רוצה ליהות איתו כי אני אל מכירה אותו מספק
ואני אל יודעת אם אני מחבבת אותו
אבל - היה בו משהו שגרם לי לרצות לראות אותו שו ב
אני אל מתרגשת ממנו
למרות מה שראיתי היום
ראיתי אותי בשבעה של מישהו מההורים שלי
אני אפילו לא יודעת מי
ואני יודעת בחדר למעלה לבד לא יכולה לסבול אף אחד
שפתאום שתי הבנות שלנו נכנסות ומחבקות אותי ואני שבר כלי ואני מחבקת אותם ומסבירה להם למה אנייושבת על הריצפה
ואנחנו מדברות על עצב כי משהו נפטר
ואז הוא עומד בדלת נשען ומחכה ומתבונן בי עם הבנות שלנו
ואני כול רגע מגניבה אליו מבטים
והוא מחייך לי חיוך קטן ואנחנו מנהלים שיחות שלמות בחיוך ובמבט הזה
ואז אני ושלחת את הבנות לאכול משהו
ואז הוא רק נכנס
אחרי שנתן לנו את המרחב שלנו
ויושב לידי
ואני נשכבת על החזה שלו ובוכה והוא מחבק אותי ומתנדנד ואני בוכה בכי תמרורים
והוא מנחם אותי
ממש עכשיו פגשתי איזה אח של אחת הבנות מהעבודה שהיא ניסתה לשדך לי ובשניה שכחתי את ההוא הנ"ל
ואני עכשיו מנסה לחשוב א אותו אח יכול להיות במקום ההוא הנ"ל בסצנה שיצרתי לעצמי בראש
יכול להיות
אני לא רוצה להקשר לגמרי
אני לא רוצה להיות שם
אני לא רוצה לחזור לאותו מקום תלותי ונצרך וחצוי
ומוכן לקבל את מה שנותנים לו
אני לא מוכנה לצאת שוב עם משיהו שיפגע בי
והוא יש בו משהו מנחם והיה בי משהו שרוצה להתמסר עליו