אניחייה את רוב חיי בפנטזיה, למעשה החיים שלי הורסים לי את החיים המושלמים שיש לי בראש
אולי אני בעצם צריכה לכתוב כבר כדי שחלק מהאנרגיה הזו של המצאת סיטואציות תצא קצת
תמצא קצת מקום לנוח ולחיות
הפעם יש לי בראש רעיון של לאגד את כול סיפורי הדייטים שלי לספרון של סיפורים קצרים
על זוג שנפגש בגלל שהאישה מצאה גור כלבים שננטש והיא מחפשת לו בית, ואיזה אחות של שכנה מחפשת כלבלב בשביל אחיה
ובגלל שהכלבלב ננטש יש לו חרדת נטישה, אז היא צריכה לעזור לכלב להתאקלם בדירה של הבחור, אבל מתאקלמת אצלו גם
ובכלל לאישה יש בעיות אינטמיות , וקירבה , והבחור בכלל רצה אותה ולא את הכלב, וחיפש דרך להשיג אותה
ולכן הוא משכנע אותה לעזור לכלב להתאקלם
והיה סיפור אחר על מורה פרטית שמקבלת טלפון מסטודנט ורק הקול שלו מוצא חן בעייניה, אז היא מתחילה להריד את המחיר שלה רק כדי
שהיא תוכל ללמד אותו , ולהתקרב, אבל לו בכלל יש חברה שהם לא מסתדרים , אז היא מוותרת, ותוך כדי שיעורים הם מתקרבים , והיא מגלה שבעצם
לא טוב לו עם החברה שלו הזו, והיא כאילו עוזרת ובעצם מפרידה בניהם
אבל כול הפנטזיות האלה מרגישות לי בעיקר קומדיות רומנטיות אמריקאיות מטופשות
כאילו יש כללים שלפיהם צריך סיפור רומנטי מיוחד וסיפרותי שיכול למלא אולמות קולנוע אחרת האהבה שלכם , האהבה שלי חסרת תועלת
ואני מרגישה שאני מחפשת סיפור במקום אהבה
אני מחפשת נסיך במקום זוגיות
הפכתי להיות הבנות שאני מתאבת, אני לא שונה מהן
אני בדיוק כמותן, לא יותר טובה מהן
גם אני בגדתי בעצמי
אני גם רוצה נסיך על סוס לבן ויציל אותי מכול זה
אני נאהבקת בזה , אבל בעצם אני כמותן איכס עלי
ואולי זה השיעור שאני צריכה ללמוד
שאני בדיוק כמו הנשים שאני מתאבת
שאני אמא שלי