ט"ו באב. 
למה אני שוב כותבת על כך?
לא נהנתי כמעט משום רגע באותו יום. כל הזמן חשבתי על מה שאין לי. וזאת הטעות שלי.
אני מדכאת את עצמי לחינם. לשווא. למה לי להיות מדוכאת בגלל משהו שאין לי? (ושאולי אף פעם גם לא יהיה..)
התרוצצו לי הרבה מחשבות בראש... אולי לא מגיע לי שיאהבו אותי? (למה? מה כבר עשיתי?)
ואולי, אולי כל מה שהוא אמר לי אז היה שקר? (לא מפסיקים לאהוב מישהו בגלל שנפרדים. זה פשוט לא עובד ככה.)
אולי הוא אף פעם לא אהב..?
אלוהים כמה בכיתי.
שוב ושוב ושוב אני נתקלת באותה תופעה.
אני יודעת שהיא הייתה מאז ומעולם.. אבל בזמן האחרון עיניי נפקחו.
אנימודה שגם אני מעולם לא הייתי נשמה טהורה, אבל כשבערב אני מסתובבת בחוץ ואני רואה ילדים קטנים,
בני 13 אולי 14 שותים, מעשנים וילדים גדולים יותר שלא אומרים להם דבר על כך, ואף "מספקי" להם את האלכוהול...
אני מזדעזעת.
ילדים בני 13 או 14 שמעשנים, כנראה שמעשנים בשבי "הקטע". בשביל להרגיש "גדולים", "חשובים" ולהיות "COOL".
כנ"ל לגביי ילדים ששותים. אמרו להם שזה נחמד, ואז הם מתמכרים. כן, הרבה פעמים הם מתמכרים.
אז אם אתם דפוקים (אני מצטערת. דעתי האישית באופן כללי) ואתם מעשנים או שותים באופן קבוע, או שאתם מכורים,
בעייה שלכם. (כמה שזה נשמע נורא)
אבל אל תתנו לילד קטן (כן, 13/14 זה קטן) לעשות את הטעויות שלכם (לעשן/להשתכר זאת טעות).
הוא יגיע לזה, תאמינו לו. אבל אל תקדימו את המאוחר. אם בעתיד הוא ירצה להשתכר ("ירצה") או לעשן, הא יעשה את זה,
אבל תנו לו עוד כמה שנים של שקט בגוף. קצת פחות בעיות בריאותיות וכן, אם זה תלוי בכך, גם פחות שנים של COOL ו"תפיסת ראש".
בסך הכל השנים שבהם "לעשן זה COOL" הם רק בשנות בחטיבה-תיכון. לאחר מכן או שאתה מעשן, או שאתה לא מעשן, או שתתחיל לעשן מתישהו.
לשתות זה "נחמד" ו"לתפוס ראש" במשך הרבה מאוד שנים.
אז תמנעו מהגוף שלו לפחות עוד קצת..
Who kicked a hole in the sky
so the heavens will cry over me
who stole the soul from the sun
and the world come undone at the seams
let there be love
The Butterfly.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Butterfly.