לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים מומלצים של ט"ה



Avatarכינוי:  סיפורים מומלצים של ט"ה

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

סיפור מומלץ , - " Behind The Perfection " = ]


שם הכותבת : דשה.

שם הסיפור : אין שם.

פרק 1

שוב הבוקר הארור הזה הגיע, 'למה בעצם כל הזמן לא לילה?' שאלתי את עצמי

בעודי מתקשה לקום מהמיטה הזוגית, עדיין ישנונית יוצאת מהחדר הגדול לעבר חדר האמבטיה,

פותחת את זרם המים,

מעבירה את הידית לסימן ה'כחול' כך שהמים יהיו קרים

בדיוק כמו שאהבתי, נגעתי במים מעט, מצתמררת מהקור, מחייכת לעצמי ומרטיבה את ידיי

שוטפת את קוריי השינה שנוצרו בלילה מסביב לעיניי,

מצחצחת שיניים במהירות ויוצאת מהחדר.

"בוקר טוב" אמרתי לעצמי,מותחת את ידיי לכל הכיוונים,

מתקרבת למטבח, "בוקר טוב גם לך מקרר נחמד שכזה" חייכתי חיוך דבילי, מלטפת את המקרר

בעודי פותחת אותו ומוציאה מתוכו בקבוק חלב חדש,

מניחה אותו על השייש הקריר,

לרגע מתרחקת ומדליקה את הרדיו שהיה מונח על המדף שמעל הבר הכחלכל,

מנענעת ישבן לצלילי המוזיקה, מכינה לעצמי קפה.

"אהאא..הווו-יייאאא..מי גדולה? אני גדולה! חהחה" שרתי לעצמי,

ממשיכה לרקוד עם כוס הקפה הרותח שהחזקתי בידי, צילצול הטלפון קטע את השימחה

לגמתי מהקפה בזהירות וניגשתי לענות לטלפון,

"האללוו האללוו" אמרתי בקול,

"הוו .. בוקר טוב בובה" שמעתי את קולו של סאם מבעד לשפורפרת

"בוקר טוב גם לך שמ'קסס.. התקשרת לספר לי על הלילה הסוער שלך אתמול?"

שאלתי, מגכחת מעט

"קלעת בול, אבל בעיקר התקשרתי כדי להעיר אותך, שלא תאחרי לפגישה החשובה היום כמו בכל הפעמים"

צחקק, "מה? מתי בדיוק איחרתי?" שאלתי מופתעת, מנסה להיזכר באותם זמנים

"השאלה האמיתית היא, 'מתי לא?' בקיצור.. העיקר שאת ערה, יאללה להיתכונן, צ'או צ'או בייב"

אמר במהירות וניתק

'אחח.. מה הייתי עושה בלעדיו?' חשבתי לעצמי, מסיימת את הקפה ורצה לחדר להתלבש.

פתחתי את הארון, מעבירה מבט קלוש על כל הבגדים, מתקדמת לעברם

ומוציאה חצאית מיני אדומה בעלת נקודות לבנות קטנות,

חולצה לבנה מכופתרת שעיצבתי, וג'קט אדום קצר בער צאוורון פסים,

פיזרתי את שיערי, התאפרתי מעט, הכנתי תיק ויצאתי מהבית.

________

_____

___

"מה זאת אומרת אתה לא אוהב את זה?" צרחתי על אותו אחד שהעז לומר שהעיצובים האחרונים שלי לא מצאו חן בעינייו

"זאת אומרת שזה לא יפה, זה אפילו מכוער, אף אחד לא יהיה מעוניין לרכוש את זה!" צעק עליי בחזרה

"הוו הו.. לדעתי זה מדהים, אלה העיצובים שלי, החברה שלי, ואתה תייצר אותם!"

אמרתי כמובן מאליו, משלבת ידיים בעצבנות

"אם את רוצה שאני אייצר אותם בשבילך את תציירי חדשים,

כל מה שהבאת שווה לחרא אחד גדול! קדימה, אל תבזבזי לי את הפאקינג זמן שלי על שטויות,

בעוד חודש אני רוצה את הקולקציה החדשה!" אמר בקול עצבני, מנופף בידייו.

פערתי את פי, לא האמנתי שזו תגובתו על עיצוביי,

קמתי מהכסא בכעס, יוצאת מין החדר ותורקת אחריי את הדלת בחוזקה.

"כוסאמאשלוו.. אני אראה לו מזה 'שווה לחרא', אדיוט" לחשתי, מחקה את דבריו

בין רגע הרגשתי כאב גב, עצמתי את עיניי בחוזקה ממששת את גבי, פתחתי את העיניים

מוצאת את עצמי יושבת על המידרכה, כתם בוץ על ברכי, ילד שמנמן על אופניים עמד מולי

וחיוך מצטער על פניו

"אוחח.. זה בסדר" נאנחתי, קמה מין המדרכה המלוכלכת

הילד רק חייך ונסע משם במהירות.

המשכתי ללכת עם הבוץ על הברך, מגיע למעבר החציה , טנדר גדול נסע במהירות

והותיר אחריו ספלאש ענק של מיי ביוב על בגדיי

"פפאקקקקק" צרחתי , כך שכל השוכנים ברחוב הקרוב יכלו לשמוע

לא מאמינה שזה קורה לי, מתמודדת עם המצב וממשיכה בדרכי,

לפתע ראיתי מולי שלט ענק זוהר ועליו רשום 'לורנצר'

"הגיע הזמן" אמרתי לעצמי נכנסת לתוך החנות הענקית, מבט עצבני ונעלב מרוח על פניי,

"לוררה..לורה, לוורהה" שמעתי את סאם מקפץ מאחוריי,

הסתובבתי לכיוונו, הוא נרתע מעט והתבונן בי במבט מוזר

"הולי שיטט בייב, מה קרה?"

"הכלל!! פשוט הכל, החיים שלי 'אין טראש'!" יבבתי, התקרבתי אליו, פורסת ידיים לקבלת חיבוק

"הוו.. דארלינג הכל יהיה טוב, עכשיו ספרי" חיבוק אותי, מנסה לנחם

"הוא לא אהב" אמרתי בשקט, לא מרפה מהחיבוק

"האא?? ברצינותת?" פניו המופתעות הצחיקו אותי, "כן! הייתי בהלם, אבל יכול להיות שאני מאבדת את הקסם שלי"

אמרתי ולפתע הרגשתי מכה קטנה על עורפי

"מספייקק עם השטויות, את טובה ותמיד תייהי, הוא בן-אדם ללא טעם, אבל כל עוד החוזה תקף אנחנו בשליטתו

נכין חדשים, אני אעזור לך" חייך את חיוכו הכובש וחיבק אותי חזק יותר

"אויי.. מזה הריח הזה?" שאל, שם את ידו על אפו כמנסה להדחיק את הריח,

חייכתי חיוך מבוייש לכיוונו , מתחילה לספר בשצף קצף את כל מה שקרה בדרך

כשמבט רצחני לבוש על פניי

לפתע צחוקו השופע של סאם עצר את כעסיי וגרם לי לחייך קצת

"חהחהחהה..נידמה לי שזה קורה רק לךךך" המשיך לצחוק, מחזיק את ביטנו

"ואת לא מתכוונת ליסוע הבייתה?את יודעת..להחליף בגדים,להתקלח" שאל, שם את ידו על כתפי הימנית

"אוףף.. אם רק היית יודע כמה באלי לישון, לנוח, אין לי כח לכל הבולשיט הזה!!" המשכתי להתלונן

לוקחת את התיק ויוצאת מין החנות, מתניעה את האוטו ונוהגת בזהירות הביתה.

אם אהבתם ,

- תלחצו פה. -

מקווה שנהנתם , ושוב P 

עם משהי רוצה שאני אמליץ על הבלוג שלה \ הסיפור שלה שתגיד לי בתגובות ^^

לילטום לכולן . D:

נכתב על ידי סיפורים מומלצים של ט"ה , 14/8/2008 23:20  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיפורים מומלצים של ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיפורים מומלצים של ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)